לא אכלתי כבר 24 שעות בגלל מחזור

ברור שהיא תכעס
בבקשה תאכלי זה יגרום לך להרגיש יותר טוב נשבעת
ואז גם תוכלי לקחת כדור שיעזור

שואל השאלה:
אני לא אוהבת כדורים ואני פיזית לא יכולה לקום את יודעת מתי זה יעבור?? אני ממש סובלת

לא נורא(: זה הגיוני זה תסמינים של מחזור הכל טוב(: צריכה עזרה אני פה!

תאכלי איזה משהו ותשתי מלא מים זה יכול לעזור
זה מהבוקר ככה? היו הפסקות? מקווה שעוד כמה שעות ישתפר

שואל השאלה:
שום הפסקות אפילו לשירותים או לשתות מים לא יכולתי לקום

את שתית לפחות?

תסבירי לה מה שכתבת פה, אני לא חושבת שהיא תכעס..את מכירה אותה בניגוד אלינו אז את יכולה לצפות פחות או יותר מה תהיה התגובה שלה, אבל אני באמת לא חושבת שיש סיבה לכעוס עלייך. זה קורה לכולם שלפעמים אי אפשר לאכול כשמרגישים לא טוב אז זה מובן והגיוני. אני גם אצל דיאטנית של הפרעות אכילה ואם זה היה קורה לי אז אני חושבת שכל עוד הייתי חוזרת לאכול כשכבר הייתי מסוגלת אז לא היתה לה סיבה לכעוס. תשימי לב שזה לא יוצר לך פתח להמשיך את האי אכילה כי כשיש הפרעת אכילה זה בשנייה יכול לקרות, בדיוק בגלל הסיבה הזאת לפעמים גם אוסרים על מטופלות לצום ביום כיפור למשל, בגלל הסיכון שזה יגרום להדרדרות וחזרה לדפוסים ישנים

שואל השאלה:
לא באלי לאכול כבר ירד לי כל החשק מה אני צריכה אתזה בכלל לאכול ואז לסבול כי חזרתי לאכול .העדפתי את התקופה שלא קיבלתי מחזור וזהו היה לי טוב ככה

בכנות? היה לך טוב? המחשבות של ההפרעה לא שיגעו אותך? המצב רוח היה טוב? היה לך חשק לעשות דברים? היה לך בראש משהו שהוא לא קשור למחשבות של אוכל וקלוריות ומשקל?

שואל השאלה:
אני כבר המון זמן מטופלת אני כבר לא זוכרת באיזה מצב הייתי בכלל אבל הכל עדיף על עכשיו

אני מבינה אותך, אבל בכל זאת..הרי יש סיבה שפנית לטיפול לא? אל תזכרי להפרעה את הרגעים הממכרים והטובים, היא גורמת לך לשכוח את כל הסבל מסביב ולהתמקד רק בחיזוקים הטובים שקיבלת ממנה, התחושות הנפשיות והגופניות הממכרות שיש להרעבה אבל אל תשכחי את התחושות הרעות..חולשה, סחרחורות, אין חשק, עייפות, אין מחזור (גם אם יותר קל בלעדיו)..את האשמה על כל חריגה, את האובססיביות, המחשבות שלא עוזבות את הראש

שואל השאלה:
אבל לא אכפת לי אני סתם סובלת מעדיפה לסבול נפשית מאשר גופנית ונםשית יחד כי אני עדיין אנמית וישלח כל הזמן סחרחורות ולא מרגישה שינוי בכלל מאשר מלפני שנה מרגיש לי אותו דבר באמת לא אכלתי שום דבר עד עכשיו חוץ מחצי תפוח וגזר מבושל וכואב לי ממש כל הרגליים והבטן והגב באלי למות

את מבינה שלא תוכלי להמשיך לחיות ככה לנצח? או שתחיי עם הפרעת אכילה כרונית ואיכות חיים ירודה, או שיום אחד פשוט תקרסי.. באמת תצליחי לקיים חיים נורמליים כשאת מרעיבה את עצמך? בטח את כבר יודעת שיש להפרעה נטייה כזו לדחוף אותך לקצה, לשבור שיאים חדשים, להדרדר.. מה עם זוגיות? עבודה? לימודים? להקים משפחה? איך הראש והגוף שלך יאפשרו לך לעשות את כל אלה כשאת מורעבת? מתישהו תירצי שזה יקרה, לא?

שואל השאלה:
אני יודעת אבל אין לי כוח לחשוב על זה אני באמת חסרת מוטיבציה וכל החברים שלי מעריצים אותי עלזה שעשיתי כזה מהפך שבתכלס אני כלום ולמשפחה שלי לא אכפת אם אדרדר