מישהי/ו ששבר/ה את הרגל אי פעם

הלכתי לבית ספר
לא היה לי כח
ישבתי מתחת לבניין חצי שעה
עליתי בוכה אמרתי ששברתי את הרגל
הלכתי לבית חולים לעדות צילום
והמםגרים באמת שמו לי כבס כי היה "שבר"(למרות שלא היה כלום)
וזהו...אחרי שבוע שברתי אותו זה היה סיוטט

-שברתי בטיול שנתי שהחלקתי על אבן ענקית.
-הלכתי לבית חולים והעבירו אותי לבית חולים אחר כי השבר היה חמור ורצו לעשות ניתוח וזה הגיע למצב ששלוש חודשים נשארתי בבית בכיסא גלגלים כי היה אסור לי לדרוך על הרגל בשום מצב.
-ההחלמה הייתה קלה, שבועיים וחזרתי ללכת רגיל אבל בזמן ה3 חודשים הפסדתי בית ספר, פגישות עם חברים, מסיבות וזה היה מאוד מבאס וזה הכניס אותי לדיכאון אבל אחרי שהכל הסתדר חזרתי לעצמי

שברתי פעם את שתי הרגליים שלי.
עשיתי את הפול בסקייט פארק וכשבאתי לרדת הסקייט ברח לי מהרגליים ונפלתי איזה 3 מטר למטה.
השהות הייתה סבבה, הייתי ממש חסרת סבלנות ועצבנית אבל אז לא הפסקתי להתבכיין על כל דבר קטן.
ההחלמה לקחה כמה חודשים טובים, התייחסו אליי שונה בבית ספר.

הייתי בחול ונסענו על אופניים וישבתי מאחורה ואני מרוב גאונות הכנסתי את הרגל לגלגל מסתובב....
מכאן נסענו לביהח, הייתי שם כמה ימים, שמו לי גבס והכול. האוכל היה מצויין חח
חזרנו לארץ ופה אחרי כמה ימים כבר הורידו לי.

שברתי אותה שמישהי הפילה אותי מגובה יחסית גבוה לתוך בריכת ספוגים ופשוט צרחתי מכאבים
דוד שלי הסיע אותי הביתה והייתי שם כזה חצי שעה עד שההורים שלי החליטו לקחת אותי למיון ושמו לי גבס
ביומיים הראשונים שהייתי עם הקביים נפלתי על הגב וזה ממש כאב והחמיר את השבר והרגשתי רע בטירוף ואז כבר זה התחיל להרגיש יותר טוב עד היום אני לא יכולה לקפוץ.. וזה קרה לפני שנה וקצת ולוקח הרבה זמן להתרגל לתחושה ששוב יש לך שתי רגליים אחרי תקופה ארוכה שיכולת לדרוך רק על אחת

בכיתה ג בערך שברתי אותה בטרמפולינה..
בהתחלה חשבו שסתם הגזמתי או משהו כי יש לי סף כאב ממש גבוה אז כל דבר כואב לי אבל ההורים שלי שמו לב שזה לא סתם אז הם לקחו אותי לבית חולים ושמו לי שם גבס לא התאשפזתי או משהו
אני לא זוכרת כמה זמן הייתי בבית אבל מתישהו חזרתי לבצפר כשעדיין הייתי עם גבס והייתי בקומה שנייה אז אני זוכרת שהמורה שלי לקחה אותי על הידיים חחn
אני זוכרת שקביים זה די כיף

כשהייתי בקייטנה אז זה היה קייטנות ספורט עם התעמלות קרקע ועוד כל מיני דברים במתנס, הקיצר המדריך של ההתעמלות קרקע אמר לי לא לדאוג שאני אעשה עמידת ידיים(אז לא ידעתי לעשות) והוא מחזיק אותי, הקיצר עשיתי והמטומטם הזה לא החזיק אותי ונפלתי על היד מהשורש כף יד הייתה מאוד כואבת וכאילו התפדחתי לבכות שם כי כאב לי הגעתי הבייתה אמא שלי קלטה שהיד שלי נפוחה הלכנו לקופת חולים ושמו לי גבס עד עכשיו כשאני רואה את המדריך שם אני מקבלת עצבים שבאלי לשבור לו את העצמות

אממ יד נחשב?
כיתה ה
נכון הכדורי יוגה הגדולים האלה? אני וחברות שלי החלטנו שכל אחת תיקח כדור ופשוט רצנו אחת לשנייה ונדפקנו עם הכדורים האלה אחת בשנייה
עפתי לקיר ולא היה נחמד חחnnחח
אני ואמא שלי ישבנו במיון איזה 6 שעות ואז שמו לי גבס
הייתי עם הגבס חודש בערך וזהו

אומייגאד, גם לי נכנסה הרגל לתוך גלגל אופניים נוסע, הלכנו לבית חולים אמרו שאין כלום וכנראה זה נקע, חזרתי הביתה. אחרי שבוע חזרתי לבית חולים לביקורת ופתאום ראו שיש שבר (מפגרים) הייתי עם גבס חודש (עם קביים) בחופש הגדול . ההחלמה האמת אחרי הגבס הייתה לי קצת קשה כי בבקרים כאב לי מאוד ללכת על הרגל. אבל עכשיו הכל בסדר ברוך השם!!

בזמן שהתנדנדתי על הנדנדות העגולות הגדולות האלה, אז בטעות הורדתי את הרגל למטה והיא נתקעה מתחת לנדנדה והתעקמה...
השהות בבית חולים לא היתה משהו, התאשפזתי לשבוע וחצי ועברתי ניתוח פלטינות...
ואז הייתי בבית עם גבס במשך חודשיים ולא יכולתי לעשות כלום כמעט, רק לאט לאט התחלתי ללכת עם הליכון בקטנה..
ולבית ספר לא הלכתי הרבה זמן, העברתי את כל הכיתה שלי לחדר מחשבים כי בכיתה המקורית יש מלא מדרגות עד שמגיעים אליה..
וכל בוקר נכנסתי מהשער האחורי עם הרכב של אבא שלי
הדבר הטוב היחיד שיצא מזה היה שיכולתי להיכנס אחרי כולם לשיעור ולא אמרו לי כלום, וגם לא השתתפתי בשיעור ספורט!

אני שברתי את הרגל שלי לא ממזמן ,כי נפלתי מגובה 4מטר... זה די כאב ומעצבן וגם היה לי שבר רציני ששיתק לי חלק גדול בקטע שמחבר בין הרגל לגוף, בסופו של דבר עבר לי לאחר חצי שנה... וזהו בריא ושלם.

רק אני חשבתי שמדובר בהרגלים עד שקראתי את התשובות?

בכל אופן, בגיל 12 בעטתי בכדור והחלקתי קדימה. מפה לשם.. קרה מה שקרה

נפלתי מהאוטובוס של הבית הספר יסודי פעם ונתקלתי בעמוד כנראה סובבתי את הקרסול של הרגל וכך נשבר לי הרגל וזה היה טוב ככה לא הייתי צריכה לבוא לבית הספר יסודי שגרם לי לרע בגלל התלמידים שם שהציקו לי היה כואב מאוד השבר אבל עברתי את זה אני יודעת שתחשבו שאני מוזרה אבל שמחתי שזה קרה

ניסיתי לעשות סלטה תוך כדי אכילה (הייתי ממש סתומה) ונפלתי לא טוב ושם הסתבר שיש לי שבר ברגל ואני בכיתי עם במבה בפה אמא שלי נלחצה ובכתה והתקשרה למדא בתוך הואן היה מתנדב חתיך ועודד אותי (אגב מצאתי את האינסטגרם שלו) ההחלמה הייתה בסדר קצת כאבים (הרבה) ומלא חתימות בגבס

זה היה בפברואר השנה..
-הייתה מדידה בשיעור ספורט של ספרינט.. בריצה כשהגיע החלק של הסיבוב קרעתי רצועה אחת, המשכתי לרוץ מהאנדרנלין ועפתי קדימה התרסקתי ושברתי את הפיקה שלי ל4 חתיכות וקרעתי עוד רצועה על הדרך

- הביאו אותי בהתחלה לקופת חולים שם עשיתי צילום לכל הרגל שלי, והרופא טען שאין לי שבר ושרק מתחתי גיד.. הוא שלח אותי הביתה בלי גיבוס וטיפול
ולמעשה סבלתי את ה24 שעות הראשונות שלי בלי שום גיבוס עם 2 רצועות קרועות בתקווה שאולי זה באמת כלום (לא שברתי כלום אז לא ידעתי איך שבר מרגיש)
ואחרי 24 שעות שלא יכולתי לקום מהמיטה ההורים שלי סחבו אותי בכסא גלגלים לקופת חולים (והפעם רופא אחר בדק אותי) וכאשר הוא ראה את הצילום (חשוב לציין שהוא ראה את הצילום שצולם יום לפני, אותו צילום שהרופא הראשון אמר לי שהוא לא רואה בו שום דבר חריג)
ואמר שיש לי שבר תלישה בברך ושאני צריך ללכת מיד לניתוח.

מפה לשם הייתי בהרבה בדיקות בבית חולים נהריה (שהוא חרא בית חולים ואני חייב להגיד שזה הבית חולים הכי נורא ומזוויע שיש) בסוף החליטו להעביר אותי לבית חולים בני ציון בחיפה שהוא הרבה יותר טוב ושם עשו לי את הניתוח כמו שצריך.

- חודשיים עם גבס, קביים, הגעתי לטיפול פיזיותרפיה הראשון שלי והודיעו לי שאם אני רוצה להגיע למקסימום הליכה נורמאלית ובלי צליעה אני חייב לעבוד קשה.
חודשיים של עבודה ממש קשה והרבה מאוד כאבים שאני לא מאחל לאף אחד
הייתי צריך להתחיל לעשות הליכות של איזה 3 ק"מ כל יום ולעשות תרגילים בבית ולעבוד קשה באופניים (דרך אגב ירדתי קרוב ל10 קילו בכל התקופה הזאת)

עכשיו אני בתפקוד מלא עם כיפוף כמעט מלא וישור רגיל ללא גמישות יתר ברגל.
וממשיך לעבוד למקסימום תוצאות
תאמת במזגי אוויר שונים אני מרגיש קצת תחושה מוזרה בברך שלי
ולפני כמה ימים כמו תחושה כזו של מכה יבשה אבל זה עבר..

זה קרה לפני שנתיים(?)
אני וכמה חברים שלי ניסינו לפחות לעשות דרום לא מוצלח ממקום מאוד גבוה וזה היה מסוכן רצח- למרות שלא באמת ייחסנו לזה חשיבות.
ירדתי לגרום הזה ופשוט נפלתי קדימה ושברתי את העצם הקדמית ברגל לשלושה חלקים.
הייתי בבית חולים בערך חודשיים ואז בבית שישה, זה עבר והכל טוב עכשיו (אפילו חזרתי לסקייטינג) אבל זה היה מזעזע באותה התקופה.

הייתי בת 8 וחשבתי
איזה כיף זה יהיה לקפוץ מהלמעלה של המגלשה על הרצפה! אז כן , קפצתי
ואז ממש כאב לי ואמא שלי חשבה שאני סתם רוצה צומי
והסיבה היחידה שהיא הלכה איתי לבית חולים זה כי לא היה לי תיאבון לפיצה .. רציני!
ואז היה צילום ואמרו שזה שבר וזה היה מעצבן כי הייתי צריכה להיות בכיסא גלגלים עם גבס וזה היה מעצבן והייתי באשפוז שבועיים
והיה ממש כיף כי קמתי כל בוקר בעשר ואכלתי שוקולד כי זה היה הארוחות בוקר שם
ואז שיחקתי בפינת משחקים שהיתה שם
ובקיצור הייתי בת 8 נהנתי..
ואז...פיצויים מהמשחקיה שהייתי בה!
ואז כל המשפחה טסה לחול
ווהו

לא שברתי, נקעתי..

בנוסף שאלה לבנות:
לא הביך אתכן שכשהרופא הוריד לכן תגבס הרגל הייתה שעירה כי לא עשיתם שעווה וזה?

לגבי השאלה עכשיו
הייתי בת 8 מה קשור שעווה

אנונימית. ממש לא היה אכפת, כי קודם כל זה היה סתם מישהו שאני לא מכירה ובחיים לא אראה שוב. וגם ממש התרגשתי שסוףסוף יורד הגבס שלא היה אכפת לי מכלום.

אני בחיים לא שברתי את הרגל אבל שברתי פעמיים את היד אז אם זה נחשב ....

פעם ראשונה זה היה ביום כיפור שהייתי בכיתה ד' ירדתי את הירידה של הרחוב שלי ודיוושתי ממש מהר כי זה היה תחרות אז שסיימתי נפלתי ממש חזק ועפתי על איזה אוטו שחנה שם בכיתי רצח וכל הילדים של צרחו לאמא שלי מהחלון היא ירדה וביום כיפור לקחה אותי לטרם אמרו לי שזה שבר ולקחו אותי לבית חולים ושם אמרו לי שצריך לעשות ניתוח כי העצם שלי יצאה מהמקום וצריך להחזיר אותה עז זה היה ההרדמה מלאה ואז הייתי חודש על גבס ותכלב זה היה כיף פינקו אותי....
ואז בערך בכיתה ו הלכתי לפארק מים כזה ואמא שלי ביקשה שאני אביא את הבקבוק שהיה מתחת לספסל אז החלקתי על היד ושמח לי במקום תחבושות ולא חשבו שזה רציני ואז אחרי יומיים של כאבים לקחו אותי לטרם ושמח לי גבס גם לחודש (זה היה באותו יד..)

שואל השאלה:
תודה לעונים. ושתמיד תהיו בריאים!

נפלתי במדרגות בבניין שבאתי לרדת עם הכלב שלי חח

יצאתי לשירותים(בית ספר) , החלקתי במדרגות.

ואי היה סבל
למדתי המון אנגלית כי היה לי זמן פנוי

האחרון. אתה בסדר עכשיו?

בכיתה ב נפלתי מגובה ממש קטן מאיזו חומה שיש לנו בבית ספר. מוזר שלא כאב לי אני ממש חשבתי עוד נפילה סתם כזאת שאני כבר קמה. אבל ניסית ולא הצלחתי בכלל והתחלתי לבכות והרימו אותי לחדר מורים והזמינו לי אמבולנס. זה היה גם יום לפני מסיבה ממש שווה בבית ספר עם הפעלות לכבוד חנוכה.
אני הגעתי לבית חולים ואמרו לי שאני צריכה לעשות צילום בעיר ליד העיר שלי בערך שעה מהעיר שלי. הגעתי וחבשו לי את כל הרגל והייתי 3 חודשים בבית ובאה לי מורה בזמן הזה

כן.
בגיל שש.
בדרך לים עם המשפחה, ירדנו מהאוטו..
אחותי הגדולה חצתה את הכביש לכיוון חוף הים. (לא מעבר חצייה).
רציתי להספיק להגיע אליה, ההורים שלי עוד היו מאחור ליד האוטו.
החלטתי לחצות את הכביש, וכשגיליתי אוטו עומד להיכנס בי, רצתי את החיים שלי כדי להספיק לחצות, אבל לא הספקתי...
הרכב פגע בי, הטיס אותי באוויר אחורה אל המדרכה.
במזל (ורק במזל!) הרגל שלי היה הדבר היחיד שנפגע (ועוד קצת דם על הכף יד.. אבל זה פצע מהשתפשפות כנראה).
בכל אופן, הגעתי למצב שניסיתי לקום ולא הצלחתי בכלל בכלל, ישבתי על המדרכה בחוסר אונים, ניסיתי להרים את הרגל שלי והיא נראתה כמו רגל גומי אלסטית של בובה... כאבי תופת!!
ואז באה אמבולנס..
הרימו אותי על קרש מעץ כזה, שטוח והכניסו אותי לניידת.
אני זוכרת הכל כאילו זה היה אתמול.
עברתי כמה טיפולים דחופים במיון ואז הגעתי לחדר בבית חולים. החדר היה דווקא בסדר, זכור לי שהיה גדול..
קצת מקושקש בדמויות של אגדות (כנראה חדר לילדים ,הייתי פצפונת).
בחדר היו 2 מיטות, וילון מפריד.
הייתי במיטה שקרובה לדלת.
למה אני מפרטת יותר מדיי חח
קיצר, לא אהבתי את זה אבל כי הרגשתי מסכנה. שנאתי את זה.
אמא שלי עשתה הכל כדי לשמח אותי והייתי בדאון מטורף.

באיי ג'אמפ
לא היה לי נעים בבית חולים
ההחלמה לא הייתה כזאת כואבת

לא שברתי כלום אף פעם :)
אני חזקה מאוד ושום דבר לא ישבור אותי

העצמות שלי חזקות אבל אני נקעתי פעם אחת ופעם שנייה נפצעתי קרוב לנקע הפעם הראשונה כמעט נקע: החזקתי את אחותי כשהייתי קטנה והיא נפלה לי על הרגל
פעם שנייה כיתה ג או ב נקע חזק: היה במתקנים בבית ספר מתקן שקוראים לו המתקן האדום כי הוא היה עדום והיה סוג שך עמוד שוכב באויר וילדים עשו שם סלטות ועשיתי אחרי כמה פעמים היה צילצול עשיתי ונפלי על הרגל חזק ועל הראש ברוך השם אני בסדר אבל טיפה נפגע לי חוש הריח והרחתי דברים מוזריםנגיד מקום שהוא קצת מסריח הוא הריח לי טוב ומקום שמריח לי טוב היה לי מסריח אבל זה הסתדר עם הזמן..