12 תשובות
שהעולם התקדם מתקופות התנ"ך לדוגמא שהשובניסטיות וההומופוביה והגזענות היו מאוד ברוב המוחלט של האנשים ברמה מאוד גבוהה ולא צריך להתנהג ככה היום כי כבר התקדמנו מהדברים האלו.
כי דעות משתנות.
הבנו שלאנשים צריך להיות שיוויון, ללא קשר באמונה, גזע, מין או מגדר.
יש היום גם חרדים שמסכימים שצריך לקבל להטבים.
חוץ מזה, מאיפה אתה יודע שמישהו לא החליט שהוא נגד או בעד משהו והגניב רמזים לזה לתורה?
הבנו שלאנשים צריך להיות שיוויון, ללא קשר באמונה, גזע, מין או מגדר.
יש היום גם חרדים שמסכימים שצריך לקבל להטבים.
חוץ מזה, מאיפה אתה יודע שמישהו לא החליט שהוא נגד או בעד משהו והגניב רמזים לזה לתורה?
שואל השאלה:
איך אפשר לדגול בשיוויון של צדיקים ורשעים? זה פתח לקלקול ואנשים שהם לא חזקים זה בהחלט יוריד להם את המוטיבציה לרצות להיותר צדיקים בראותם שגם העוברים על התורה - הם אנשים "מכובדים" בעיני הבריות וזה אחד הנזקים במתן כבוד לרשעים כמו שכתב רבנו יונה ש"שערי תשובה", חלק ג, מאמרים קמח-קנב.
איך אפשר לדגול בשיוויון של צדיקים ורשעים? זה פתח לקלקול ואנשים שהם לא חזקים זה בהחלט יוריד להם את המוטיבציה לרצות להיותר צדיקים בראותם שגם העוברים על התורה - הם אנשים "מכובדים" בעיני הבריות וזה אחד הנזקים במתן כבוד לרשעים כמו שכתב רבנו יונה ש"שערי תשובה", חלק ג, מאמרים קמח-קנב.
לא הבנתי.
אני לא מדברת על שיוויון זכויות בין רוצחים לאנשים שומרי חוק או משהו בסגנון.
אני מדברת על שיוויון הזדמנויות.
מה הכוונה שלך ברשעים וצדיקים? תגדיר כל אחד.
אני לא מדברת על שיוויון זכויות בין רוצחים לאנשים שומרי חוק או משהו בסגנון.
אני מדברת על שיוויון הזדמנויות.
מה הכוונה שלך ברשעים וצדיקים? תגדיר כל אחד.
שואל השאלה:
טוב, אין ברירה. צדיק -זה שמי שנכנע (לגמרי) לרצון הבורא ורשע זה מי שעובר על רצון הבורא. חכמים הגדירו את זה כך: "תניא רבי יוסי הגלילי אומר צדיקים יצר טוב שופטן שנאמר (תהילים קט) ולבי חלל בקרבי רשעים יצר רע שופטן שנאמר (תהילים לו) נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו בינונים זה וזה שופטן שנאמר (תהילים קט) יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו" (ברכות סא עמוד ב). אמרו בגמרא (שבת מ עמוד א) שמי שעובר על דרבנן - מותר לקורותו עבריין.
טוב, אין ברירה. צדיק -זה שמי שנכנע (לגמרי) לרצון הבורא ורשע זה מי שעובר על רצון הבורא. חכמים הגדירו את זה כך: "תניא רבי יוסי הגלילי אומר צדיקים יצר טוב שופטן שנאמר (תהילים קט) ולבי חלל בקרבי רשעים יצר רע שופטן שנאמר (תהילים לו) נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו בינונים זה וזה שופטן שנאמר (תהילים קט) יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו" (ברכות סא עמוד ב). אמרו בגמרא (שבת מ עמוד א) שמי שעובר על דרבנן - מותר לקורותו עבריין.
כלומר אדם לא מאמין לדוגמא הוא רשע?
בטח שצריך שיהיה ביניהם שיוויון זכויות והזדמנויות!
מה זה קשור לאמונה?
בטח שצריך שיהיה ביניהם שיוויון זכויות והזדמנויות!
מה זה קשור לאמונה?
שואל השאלה:
ברור שכן, ובפרט בדור שלנו כל מצוות התורה עומדות על מצות האמונה, כמו שנאמר בגמרא "בא חבקוק והעמידן (את כל מצוות התורה) על אחת שנאמר (חבקוק ב) וצדיק באמונתו יחיה" (מכות כד עמוד א), כלומר שבדור האחרון (הדור שלנו) מי שיאמין יחשב לצדיק גמור ומי שלא - לרשע גמור ולכן נאמר "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (חבקוק ב, ד).
לגבי הזכויות, הנה דברי הרמב"ם שתולה את מתן הזכויות שהתורה נתנה ליהודי דווקא אם הוא מאמין בשלוש עשרה עיקרים של התורה הקדושה וכך הם דבריו בהקדמת פירושו בפרק "חלק" במסכת סנהדרין: "כאשר יאמין האדם אלה היסודות כולם, וְנִתְבָּרְרָה אמונתו בהם הוא נכנס בכלל ישראל. וּמִצְוָה לאהבו ולרחם עליו, וְלִנְהֹג עמו בכל מה שֶׁצִּוָּה השם יתברך איש לחבֵרו מן האהבה וְהָאַחֲוָה. ואפילו עשה מה שיכול מן העבירות מחמת הַתַּאֲוָה והתגברוּת הטבע הגרוע הוא נענש כפי חטאיו, אבל יש לו חלק לעולם הבא. והוא מפושעי ישראל.
וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל לאדם יסוד מאלה היסודות הרי יָצָא מן הכלל וכפר בעיקר. ונקרא "מִין" וְ"אֶפִּיקוֹרוֹס" וְ"קוֹצֵץ בַּנְּטִיעוֹת". וּמִצְוָה לְשׂוֹנְאוֹ וּלְאַבְּדוֹ. ועליו נאמר (תהלים קלט כא): "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא, וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט".
ברור שכן, ובפרט בדור שלנו כל מצוות התורה עומדות על מצות האמונה, כמו שנאמר בגמרא "בא חבקוק והעמידן (את כל מצוות התורה) על אחת שנאמר (חבקוק ב) וצדיק באמונתו יחיה" (מכות כד עמוד א), כלומר שבדור האחרון (הדור שלנו) מי שיאמין יחשב לצדיק גמור ומי שלא - לרשע גמור ולכן נאמר "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (חבקוק ב, ד).
לגבי הזכויות, הנה דברי הרמב"ם שתולה את מתן הזכויות שהתורה נתנה ליהודי דווקא אם הוא מאמין בשלוש עשרה עיקרים של התורה הקדושה וכך הם דבריו בהקדמת פירושו בפרק "חלק" במסכת סנהדרין: "כאשר יאמין האדם אלה היסודות כולם, וְנִתְבָּרְרָה אמונתו בהם הוא נכנס בכלל ישראל. וּמִצְוָה לאהבו ולרחם עליו, וְלִנְהֹג עמו בכל מה שֶׁצִּוָּה השם יתברך איש לחבֵרו מן האהבה וְהָאַחֲוָה. ואפילו עשה מה שיכול מן העבירות מחמת הַתַּאֲוָה והתגברוּת הטבע הגרוע הוא נענש כפי חטאיו, אבל יש לו חלק לעולם הבא. והוא מפושעי ישראל.
וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל לאדם יסוד מאלה היסודות הרי יָצָא מן הכלל וכפר בעיקר. ונקרא "מִין" וְ"אֶפִּיקוֹרוֹס" וְ"קוֹצֵץ בַּנְּטִיעוֹת". וּמִצְוָה לְשׂוֹנְאוֹ וּלְאַבְּדוֹ. ועליו נאמר (תהלים קלט כא): "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא, וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט".
שלסקול מחלל שבת,לזרוק מגג בניין הומואים,לשרוף **** ממשפחת כהן,איסור על גבר יהודי להנות מקצת *** עם לא יהודייה,וכדומה-זו גזענות שלא רלוונטית כבר..
שואל השאלה:
מיתות בדין - זה רק שיש סנהדרין, אבל האיסור עדיין קיים. ותדע עוד דבר: " מיום שחרב בית המקדש אף על פי שבטלה סנהדרי ארבע מיתות לא בטלו לא בטלו והא בטלו אלא דין ארבע מיתות לא בטלו מי שנתחייב סקילה או נופל מן הגג או חיה דורסתו מי שנתחייב שריפה או נופל בדליקה או נחש מכישו מי שנתחייב הריגה או נמסר למלכות או ליסטין באין עליו מי שנתחייב חנק או טובע בנהר או מת בסרונכי" (סנהדרין לז עמוד ב).
מיתות בדין - זה רק שיש סנהדרין, אבל האיסור עדיין קיים. ותדע עוד דבר: " מיום שחרב בית המקדש אף על פי שבטלה סנהדרי ארבע מיתות לא בטלו לא בטלו והא בטלו אלא דין ארבע מיתות לא בטלו מי שנתחייב סקילה או נופל מן הגג או חיה דורסתו מי שנתחייב שריפה או נופל בדליקה או נחש מכישו מי שנתחייב הריגה או נמסר למלכות או ליסטין באין עליו מי שנתחייב חנק או טובע בנהר או מת בסרונכי" (סנהדרין לז עמוד ב).
לך יש את הדעות שלך, לי את שלי.
שואל השאלה:
הדעות שלי - הן דעת תורתנו הקדושה "והדעות" שלך - הן המצאות שלך, זה ההבדל המהותי.
הדעות שלי - הן דעת תורתנו הקדושה "והדעות" שלך - הן המצאות שלך, זה ההבדל המהותי.
אממ אוקי