למה יש אנשים שחושבים שיש לשפוט את הכופרים מנקודת מבט שלהם ולא של התורה?

יש אנשים שטוענים שלמרות שבעיני התורה ובעינינו כפירה - זה דבר רע (האמת, שזה הכי גרוע שיש יותר מכל דבר אחר), ביניהם (של הכופרים) - זה לא דבר רע. שמעתי מישהו אומר ש"זה לא חכמה לשפוט אותם מקודת מבט שלנו" (זה לא נקודת מבט שלנו, זה דעת תורה) וכיוצא בזה. אם זה היה ככה - אז לא היה טעם שלכופרים לא יהיה חלק לעולם הבא, ולא היה צריך לשנוא אותם ולהשפיל אותם. אבל זה לא ככה. לכופרים אין חלק לעולם הבא, יש מצוה לשנוא אותם והשפיל אותם. על פי מה אני אומר את זה? על פי התורה שנתן לנו הקב"ה ומי שרוצה - אני יכול לציין את המקורות ועשיתי את זה פה הרבה פעמים. זה אומר שהקב"ה ישפוט אותם על פי תורתו וגם לנו הוא נתן הוראות מפורשות איך להתנהג איתם (עם הכופרים). חוץ מזה, מי שמוחזק לרשע (ואין רשעות יותר גדולה מכפירה בה' ובתורתו) - מצוה לדון אותו לכף חובה גם שכף הזכות מכריעה יותר (עיינו בפירושים של הרמב"ם ורבנו יונה על מסכת אבות, פרק א, משנה ו). זה אומר לא מתחשבים בהשפקה השקרית (של הכופרים) שלהם. אז מה המקום למחשבה להסתכל עליהם מתוך נקודת מבט שלהם?