29 תשובות
כואב להם על הזלזול באמונה שלהם ב ה שזה פוגע בהם שמזלזלים באמונתם ואמונתם זה מכבוד השם וזה כאילו הם מזלזלים במעשיהם למען ה
שואל השאלה:
אם כואב להם מכבוד ה', למה אין להם בעיה אם האתאסיטים באופן כללי וחלקם אפילו חברים שלהם?
יש כאלה שיודעים שאין אפשרות לעשות שינוי ולבצע מהפכה בקהל אותם אנשים שאינם מאמינים וגם לא מנסים לכפות עליהם כי יודעים שכל אחד יחיה איך שהוא רוצה. יש ספר כללים ולכל אחד יש את הבחירה החופשית מה לעשות עם זה. זה כן פוגע ומעציב שיש זלזול אבל מעבר לזה, שיחיו איך שהם רוצים. אין שליטה על זה וגם לא צריכה להיות. כל אחד יחיה איך שהוא רוצה ואלוקים בסוף מחליט מי טוב או לא.
התפקיד שלנו זה להיטיב עם עצמינו (:
לגבי זה אני לא יודעת וכן אם הם חברים שלהם זה באמת בעיה
אבל גם לפעמים קשה לנתק קשר מאדם ושיש לפעמים חיבור בגלל שאתם לא מאמינים אותו דבר
שואל השאלה:
נופר93, לפחות אני שמח שאת מבינה שזה בעיה להיות חבר של כופר. גם על זה שאלתי שאלה. עייני בקישור המצורף.
עיינתי כן אני מבינה אותך אני אישית לא יצא עם מישהו כופר גם זה תלוי איזה אדם שמזלזל בדת ושורף תפילין חס וחלילה בחיים לא אבל אדם שעדיין לא מצא את הדרך ומחפש תשובות לא כך יהיה מפריע לי להיות איתו לא בתור חברה סתם בתור ידיד וכך גם אני יוכל לעזור לו ולכוון אותו
כואב לנו שמזלזלים באמונה שלנו משתי סיבות 1כשאתה מזלזל באמונה שלנו משמע שאתה מזלזל בה'
2. אתה מזלזל בדרך החיים שלנו משמע אתה מזלזל בנו כבני אדם, ותתפלא לפני היותנו אנשים מאמינים אנחנו גם בני אדם זה שיש אנשים שחושבים שדתיים הם 100 יהדות אז לא יש בנו גם אחוזי אנושיות...
חבר של כופר ? על אהבת חינם שמעת? אני בן אדם לפני שאני בוחרת להיות דתיה *בוחרת* ואני אהיה חברה של כל מי שאמצא לנכון כי הדעות של חברעם שלע הם לגמרי שלהם , ויותר מיזה אני ימנית ויש לי חברות פעילות מרצ אתה יודע למה? כי הן בנות אדם מדהימות מעבר לזה שאני חושבת שהן טועות בדעות שלהן!
כרגע אין לי בכלל חברים חילונים
וכל החברים שלי בטוחים שאני אחזור בתשובה (זה לא יקרה) וכמעט כל פעם יוצא שהם מנסים להוכיח לי שיש אלוהים
ודבר שני אני לא מזלזל בדת אני הולך עם כיפה בבתי כנסת אני הנחתי תפילים ולמדתי גמרא כשהייתי בבית ספר דתי ואם להגיד את האמת היו כמה אנשים שהייתי הרבה יותר מכבד מהם והיו כאלה אחרים שהסיבה היחידה שהם האמינו זה כי ההורים שלהם אמרו להם אני מתכוון שהיה לי הרבה יותר סיבות להאמין ממה שהיו להם (אבל היה לי יותר סיבות לא להאמין ועדין יש לי)
וחוץ מזה הם מקיימים מצווה אחת שאתה לא אהבת חינם ומה ששאתה עושה זה שנאת חינם
שואל השאלה:
אבל כתוב בפירוש שאסור לאהוב כופר ומסית (עיינו באבות דרבי נתן טז, ה), אלא מצוה לשנוא אותם. למה לעוות את התורה ולהגיד שבגלל שאני לא אוהב את הכופרים, אלא שונא אותה כדת וכדין שאני לא מקיים את המצוה של אהבת חינם? להפך, מי שאוהב אותם - הוא עובר בלאו של "לֹא תֹאבֶה לוֹ" (דברים יג, ט) ועיינו שם ברש"י: לא תאבה לו" - (שם) לא תהא תאב לו לא תאהבנו לפי שנא' (ויקרא יט) ואהבת לרעך כמוך את זה לא תאהב.
שואל השאלה:
bsh, האם עיינת בקישור המצורף ששם הבאתי פסוקים ודברי חז"ל מפורשים שאוסרים להיות חבר של אדם שאין לו יראת שמים וכל שכן של כופר?
מצטער לומר את זה אז עם ככה השיטה שלך אז אין פלא שאנשים הופכים לאתאיסטים כי תסביר לי למה שמישהו ירצה להיות חבר של אדם ששופט כל אחד ומכבד אותו רק בגלל דבר אחד?
אם מישהו היה חבר שלי רק בגלל שאני אתאיסט אז הייתי מנתק איתו קשר
ואני די בטוח שדתיים שיש להם חבר שהוא חבר שלהם רק בגלל הדת אז הם ינתקו איתו קשר (לפחות כל אחד שפוי)
שואל השאלה:
ולטענתך דוד המלך (עליו השלום) לא היה "שפוי", חס ושלום? הוא אמר שהוא חבר לכל אדם הוא ירא שמים ושומר את מצוות ה' (כי את זה הוא ציין בפסוק), הוא אומר שהוא עשה עניין רק מזה, ולא מדברים אחרים: "חָבֵר אָנִי, לְכָל-אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ; וּלְשֹׁמְרֵי פִּקּוּדֶיךָ" (תהלים קיט, סג).
אני די בטוח שהוא לא שנא את כל מי שלא מאמין ואם כן אז הוא לא היה שפוי
הבעיה היא לא לאהוב סתם הבעיה היא לא לאהוב את מי שלא מסכים איתך
שואל השאלה:
אכן, דוד המלך כתב בפירוש שהיא שונא את הכופרים שנאה גמורה (עד הסוף) עד כדי כך שהם היו האויבים שלו והוא היה מתפאר כזה, כמו שנאמר "הֲלוֹא-מְשַׂנְאֶיךָ יְהוָה אֶשְׂנָא; וּבִתְקוֹמְמֶיךָ, אֶתְקוֹטָט. תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים; לְאוֹיְבִים, הָיוּ לִי" (תהלים קלט, כא-בב). מי אתה שתשפוט אותו? חוץ מזה שהוא היה מלך, הוא גם היה תלמיד חכם ונאמר בגמרא (סנהדרין צג עמוד ב) שהלכה כמותו בכל מקום. השנאה לכופרים לומדים מדוד המלך ובגל הספרים שכתוב על מצות שנאת הכופרים מביאים את הפסוקים שהבאתי למעלה. "וְאַל-תָּבוּז, כִּי-זָקְנָה אִמֶּךָ" (משלי כג, כב), כלומר אל תבזה את אלה שהיו לפניך ותגיד שדוד טעה, חס ושלום.

נ.ב. אין לי בעיה לאהוב את מי שלא מסכים איתי, כל עוד הוא אינו בגדר כופר.
באותה תקופה עוד איכשהו אני יכו להבין כי אז דת הייתה דבר ממש עיקרי אבל זה כמו שפעם היה נורמטיבי שלאישה אין זכויות (ברור שזה שלאישה לא היה זכויות זה יותר גרוע) אבל זה שזה היה הנורמה לא הופך את זה לבסדר אבל בתקופה של היום שזה תקופה ששואפת להיות פולטיקלי קורקט צריך לכבד את כולם לא משנה מה דת/גזע/מין/מגדר
ומצטער לומר דוד המלך מת אז אין לי הרבה סיבות להעריץ אותו ברור שלפי איך שמתארים אותו הוא היה מדהים אבל זה כמו שמהללים את קולומבוס למרות שיש הוכחות לזה שהיה משוגע (אני לא אומר שדוד המלך אדם רע אני רק אומר שהוא לא כזה גדול כמו שמתארים אותו)
שואל השאלה:
1. התורה לא תשתנה בשום זמן, חס ושלום. לא אנחנו כתבנו את התורה על סמך המוסר שלנו שהיה אז, אלא אנחנו קיבלנו אותה כפי שה' אמר לכתוב אותה למשה רבינו, עליו השלום ומפורש בה שהיא לכל הדורות.
2. לגבי דוד המלך, תדע שהוא רגל רביעית של המרכבה, אז לפני שתגיד ש"הוא לא היה כזה גדול", תדע על מי אתה מדבר.
עם אנחנו נמצאים בעולם שהאל שלו אומר שכל מי שלא מאמין בו צריך למות אז אנחנו נמצאים בעולם דפוק עם אל דפוק
אבל אני די בטוח שאם (אני חוזר שוב ו"אם") יש אלוהים אז אני די בטוח שלא משנה מה אני אעשה זה לא ישנה כלום גם אם אני אהיה לבד כל החיים שלי ופשוט יבהה בקיר או עם אני ילך וירצח מלא יהודים לאלוהים לא יהיה אכפת
ובענין דוד המל שהיה הרגל הרביעית של המרכבה (או מה שזה לא היה) זה כמו שקולומבוס גילה שהעולם עגול (למרות שידעו את זה כמה מאות שנים לפני) זה סתם הגזמות שמספרים כדי שהיה דמות להעריץ

ואני רק רוצה להגיד שאתה לוקח את הדת בתור דת של שנאה
ואומנם אני חושב שהיינו מסתדרים טוב יותר בלי דתות כל דת יכולה להיות נפלאה אם מסתכלים על האדם הנכון שגרום לדת להראות כמו משהו שגורם לאהבה ושמחה
אבל אתה אחד מהאנשים שגורמים לכולם לחשוב שדת גורמת רק לגזענות הומופוביה ושנאה
שואל השאלה:
לא, אתה לא יכול להגיד על בורא עולם שיצר את העולם בצורה כל כך נפלאה שמראה על חכמתו הבלתי מוגבלת (להרחבת העניין ב"חובות הלבבות", שער הבחינה) שהוא "דפוק", חס ושלום. מה שאתה עושה - אתה שופט את אלוקים על פי השכל המצומצם שלך ולא מבין שחכמת הבורא שברא אותך - יותר גדולה מהחכמה שיש בך, כי הוא מקור הכל וקצת חכמה שיש לך - זה ממנו יתברך, השאלה איך אתה משתמש בה. לגבי זה שלאלוקים לא יהי אכפת אם ירצחו אם שונאיהם של ישראל- אתה טועה. עיין במסכת גטין נז עמוד ב לגבי נבוזראדן שהרג מאתים ואחת עשרה רבוא ובירושלים הרג תשעים וארבע רבוא ובסוף הבין את מה שהוא עשה ואמר לעצמו "ומה אם על נפש אחת כך ההוא גברא דקטל כל הני נשמתא על אחת כמה וכמה", כלומר אם ה' מקפיד כל כך על דמו של זכריה ולא לא התכפר בשפיכת דמים של יהודים אחרים- כל שכן שלא לא יתכפר. הוא הרהר בתשובה והתגייר. ממנו יצא רבי מאיר. הקב"ה הודיע לנו מפורש שהוא נוקם על דמם של יהודים: "הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ, כִּי דַם-עֲבָדָיו יִקּוֹם; וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו, וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ" (דברים לב, מג), "וְנִקֵּיתִי, דָּמָם לֹא-נִקֵּיתִי; וַיהוָה, שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן" (יואל ד, כא), " לָמָּה, יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם:יִוָּדַע בַּגֹּיִים לְעֵינֵינוּ; נִקְמַת, דַּם-עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ" (תהלים עט, י).
אתה סתם אומר דברים שכתובים בספר אתה לא מאמין באלוהים אתה סתם מאמין במה שכתוב בספרים
ובוא אני ישאל אותך שאלה
אם היית נולד נוצרי אתה חושב שהיית מתגייר? לא משנה מה אתה חושב התשובה תהיה לא כי היו מחנכים אותך ללמוד על הנצרות ואתה לא מהרהר במה שכתוב בספרים אז לא היית מתגייר
ואם אתה כל כך בטוח שהיית מתגייר תן סיבה ללמה אתה חושב ככה
שואל השאלה:
למה שאני אאמין בספר, אם לא הייתי מאמין שהוא מאלוקים?
לא יודע מה הייתי עושה, אם הייתי נולד נוצרי,חס ושלום, אבל אם היה יוצא לי להתעמק בתנ"ך בתור הנוצרי - הייתי מבין שנצרות שלא דת הגיונית. כנראה שהייתי מתגייר כדי להיצמד למקור.
למה הוא לא הגיוני והתנ"ך כן?
שואל השאלה:
כי התנ"ך זה המקור ואין משמעות לנצרות ללא אמונה בתנ"ך. לגבי אמיתות התורה הראיה המרכזית היא מעמד הר סיני שבמעמד זה כל העם שמע את קול ה' ודבר כזה לא היה ניתן להמציא ולהשתיל לתוך ההיסטוריה של עם ישרא למבלי שיקרה באמת. זאת הסיבה שהנצרות לא מכחישה את מעמד הר סיני ואת כל מה שכתוב בתנ"ך, אלא הם מראה את עצמם כ"המשך של היהידות", אבל למי שבקיא בתנ"ך והוא אמיתי עם עצמו יבין שהנצרות לא מסתדרת עם התנ"ך.
אני אשאל אותך שאלה אחרת כמה פעמים בילדות שלך אמרו לך שהיהדות צודקת?
כמה הסברים נתנו לך?
כמה פעמים אמרו לך שדתות אחרות טועות?
אתה באמת מאמין ביהדות בגלל שאתה חושב שזה נכון או בגלל שזה הדרך שנולדת בה ואתה בטוח שהיא צודקת כי כל החיים שלך נתנו לך ונתת לעצמך סיבות למה זה נכון?
ואם הכל היה קורה רק אצל הנצרות למה שמשהו ישתנה?
שואל השאלה:
לא יותר מדי, תאמיו לי. כל זמן שהייתי גר באוקראינה (עד גיל 12) מה שהייתי יודע שיהודים לא אוכלים חזיר, ויש את חג הפסח שבו שבוע שלם אסור לאכול חמץ ויש את ראש השנה וצום יום הכיפורים ובשלב מסוים חג שמדלייקם נרות בחנוכה. מה שהייתי יודע - הייתי מקפיד עליו והיו דברים שהקפידו במשפחה. לא דיברו איתי על זה יותר מדי ולא ניסו להסביר לי למה היהדות זה האמת ולמה הנצרות זה שקר, אבל בתור ילד קטן היה ברור לי באופן טבעי שיש בורא לעולם (כי לא יתכן שיהי עולם ללא בורא) ושאלוקים לא גשמי, חס ושלום וגם הייתי יודע שהיהדות - זנ מקור ואם הנצרות לא מסדרת עם זה זה אלוקים הוא לא גשמי ומנסה להליף את התורה - סימן שהיא שקר. כל זה היה ברור לי בתור ילד קטן שלא עשה יותר מדי חקירות עם ידע מצומצם שהיה לי.
ולי היה ברור מאז שהייתי ילד קטן שהניסים שכתוב בתנ"ך לא הגיונים למרות שזה מה שכל הזמן לימדו אותנו שה' שומר עלינו ולי היה ברור שזה סתם סיפורים שמספרים כדי שנתנהג יפה והדבר שהיה הכי מוזר לי שאנשים האמינו בו זה גן עדן כי זה פשוט לא הגיוני חיים אחרי המוות
ובגיל 13 התחלתי להבין שאם כל כך הרבה דברים ביהדות לא הגיונים אז אין לי סיבה להאמין בה

וסתם שאלה שמעניינת אותי
מתי התחלת להשתנות ולהפוך לסופר דתי?
שואל השאלה:
ה' בהחלט שומר עלינו לאורך כל ההיסטוריה: אנחנו העם הכי קטן העולם, הכי שנואי בעולם, והכי עתיק בעולם. בכל זאת ה' עלינו לאוך כל ההיסטורה שלנו, כמו שהוא הבטיח לנו. שאלתי פה שאלה ("שמירה על עם ישראל", עיין בקישור המצורף, שם תוכל לראות את דברי מדרש תנחומא בפרשת תולדות, סימן ה' שמביא ראיות על שמירה על עם ישראל במשל כל הדורות)

אתה באמת חושד שאבותיך ורבותיך משקרים לך בשביל שתתנהג יפה עדי כדי כך שבשביל "שקר" כזה תצטרך אפילו לוותר על חייך במידה ומישהו ינסה להכריח אותך להמיר את דתך, חס ושלום (עיין בשולחן ערוך, יורה דעה, סימן קנז)?

שעלינו לארץ אז עברתי פה עד שהתחלתי להתעמק קצת לעומק שטיפת מח לא נכונה על היהדות, כאילו שיש דברים שרק חרדים צריכים להקפיד וזה בשביל דתיים ועוד כל מיני שטויות עד שהבנתי מהתורה עצמה שהתורה מחייבת את כל עם ישראל לנהוג על פיה. לצערי הרב, יש אנשים עד היום שחיים בסרט הזה.

ה' בהחלט שומר עלינו לאורך כל ההיסטוריה: אנחנו העם הכי קטן העולם, הכי שנואי בעולם, והכי עתיק בעולם. בכל זאת ה' עלינו לאוך כל ההיסטורה שלנו, כמו שהוא הבטיח לנו. שאלתי פה שאלה ("שמירה על עם ישראל", עיין בקישור המצורף, שם תוכל לראות את דברי מדרש תנחומא בפרשת תולדות, סימן ה' שמביא ראיות על שמירה על עם ישראל במשל כל הדורות)

אתה באמת חושד שאבותיך ורבותיך משקרים לך בשביל שתתנהג יפה עדי כדי כך שבשביל "שקר" כזה תצטרך אפילו לוותר על חייך במידה ומישהו ינסה להכריח אותך להמיר את דתך, חס ושלום (עיין בשולחן ערוך, יורה דעה, סימן קנז)?

שעלינו לארץ אז עברתי פה עד שהתחלתי להתעמק קצת לעומק שטיפת מח לא נכונה על היהדות, כאילו שיש דברים שרק חרדים צריכים להקפיד וזה בשביל דתיים ועוד כל מיני שטויות עד שהבנתי מהתורה עצמה שהתורה מחייבת את כל עם ישראל לנהוג על פיה. לצערי הרב, יש אנשים עד היום שחיים בסרט הזה.

בעקבות שחקרתי על השואה (כי היסטוריה היהודית זה דבר שתמיד עניין אותי והיהדות שלי תמיד היתה חשובה לי) גדל לי רגש חזק להיהדות והתחלתי לדפדף את תורה, לקרוא מאמרים באינטרנט (ובפרט באתר haemet.net של הרב דניאל בלס הי"ו) והבנתי כמה זה חמור לחלל השבת וזה חובה גמורה לשמור את השבת. . בגיל 18, בתחילת חודש אלול סוף סוף עשיתי את הצעד הזה של שמירת שבת, למרות שהתחלה זה היה מאוד קשה. כמובן שעד שלב מסוים לא הייתי יודע את כל ההלכות שבת שאותן אני כן יודע היום, ברוך ה', אך דבר בסיסי שהייתי יודע הייתי מקפיד (לא להשתמש במוצרי חשמל, לא לכתוב, לא לנסוע ברכב). מדי פעם השתדלתי להגיע לבית הכנסת, אך לא ראיתי הזה בגדר חובה (מה לעשות שלא הייתה לי מודעות לכך שלהתפלל - זה חובה?). בגיל 19 התגייסתי לצבא ושם בטירונות שאלו האם יש כאן חיילים דתיים. אני לא הייתי מגדיר את עצמי כדתי, אך שאפתי שכן ובחרתי להצטרף אליהם. אני לקחתי איתי את הכיפה ואת הבגדים מוכבדים (לא ידעתי שגם בשבת לא יתנו לי ללבוש אזרחי) עוד לפני שהתגייסתי לצורך כך שאם ארצה להתפלל בשבת - שיהיה לי איך. אני גם התרשמתי מעניין של הזקן והתחלתי לגדל. הרב הצבאי שהפגישו אותנו איתו אמר לי בשביל זה אני אצטרך להיות עם כיפה על הראש כל הזמן. החלטתי שאני חוזר בתשובה שלימה (אלא שעד אז היו לי מניעות מצד המשפחה ומחשבות מוזרות של "מה יגידו?" ועוד). היו בפלוגה די הרבה חברה דתיים והיה לי חבר שלימד אותי איך להניח תפילין, איך להתפלל כל תפילה (עד אז הייתי מסתבך בזה ושהייתי מגיע לבית הכנסת הייתי מבקש מאחרים שיראו לי איפה להתפלל), מה מברכים על כל דבר ועוד. ראיתי שהדתיים לבושים בטלית קטן תחת הבגדיפ ושחזרתי הביתה, גם אני שמתי עלי טלית קטן שהיה לי ממתנה לבר מצוה. שהתברר לו שאני כהן - הבחור שהדריך אותי גם הוא היה כהן- אז הוא לימד אותי איך לברך את ברכת הכהנים. ברוך ה' התרגלתי להתפלל 3 תפילות ויום (לצערי הרב, לא כל הזמן במניין, כי הזמן בטירונות היה מוגבל ולא תמיד היו מתקבצים 10 מתפללים). מה טוב שאותה תקופה הייתה סוף אלול ותחילת תשרי. זכיתי פעם ראונה בחי לחגוג את חג הסוכות ולקיים את מצות נטילת לולב. הבחור הסביר לי שאני חייב שיהיה לי רב. שסיימתי את הטירונות, אז בבסיס הקבע שלי הייתי פוגש אזרח עובד צה"ל דתי והתחברתי איתו. בסוף שיבצו אותי אצלו במחלקה. התברר לי שהוא חזן בבית הכנסת שלו בעירו והבן שלו אברך בכולל מסוים. הראש הכולל של אותו אברך בשלב מסוים התחיל למסור שיעורי תורה באותו בית כנסת והוא היה מזמין אותי והייתי משתדל לבוא אחרי יום עבודה בצבא. השיעורים היו במשנה ברורה בהלכות שבת (בהתחלה הלכות מבשל ואחרי זה בורר) ואז הבנתי שאני מחלל שבת, ה' ירחם. לאט לאט אני התחברתי לאותו רב וממש התאהבתי בו. עם הזמן אותו רב שיכנע אותי להיות תמיד ישיבה שלו אחרי הסיום של שירות הצבאי שלי. בחגים הייתי משתדל להתאחר באותה ישיבה ומאוד אהבתי את האירוח. לקראת השחרור שלי מהצבא אותו אברך (הבן של אזרח עובד צה"ל) התקשר אלי ואמר לי שהרב מחכה לי בקוצר רוח (בשיעורים הוא היה שואל אותי כמה זמן נשאר להיות בצבא). ברוך ה', קיבלתי החלטה לא פשוטה להיכנס לאותה ישיבה בצורה תלמיד במסירות נפש. שמה הבנתי כמה זה חשוב ללמוד תורה ושזה עיקר יעודנו בעולם הזה ושבלי זה נהיה מסכנים לעולם הבא. שם גם קיבלתי גם את הביטחון ה' לעניין הפרנסה וכן מצאתי בספר של הרב לוגאסי "אמונת ישראל". למדתי שם במשך 9 שנים ו-4 חודשים.
דבר ראשון זה סיפור מאוד יפה ואני גם מסכים שאין הבדל בין דתיים חרידים וחילונים לדעתי אף אחד לא שונה ואסור לשפוט אף אחד וצריך לכבד ולאהוב את כולם כולל את מי ששונא אותך
ואומנם הסיפור שלך הוא הסבר ללמה אתה דתי הוא עדין מושפע מהיותך יהודי ותמיד הראו לך קצת מהעולם הדתי וזה "פתח לך תאבון" לעולם הדתי
אני לא יכול להיות בטוח במה שאני אומר אבל אני אומר את מה שקרה לי
שתמיד חייבו אותי לעשות את כל המצוות ומעולם לא הבנתי למה ואז כשראיתי שאח שלי "מחלל" את השבת הייתי מופתע אבל בגלל שהוא לא הצליח בלימודים הייתי בטוח שזה בגלל זה ופחדתי
ותמיד התעניינתי באיך העולם נוצר ואף פעם לא לקחתי יותר מדי ברצינות את מה שכתוב בתורה
ואז כשראיתי סרטון ממש מעניין בעורך שעה שמסביר על המפץ הגדול ועל כל רגע בבניה של כדור הארץ
וכשסיימתי את הסרטון נפל לי האסימון שזה נוגד את מה שכתוב בתורה ואז הבנתי שלתורה כל מה שיש זה רק האמונה בזה ולמפץ הגדול יש היגיון
ואז גם ראיתי סרטונים שמסביר על האבולוציה ואיך זה עובד (לתקופה רציתי להיות חוקר מאובנים) ובאמת שהדברים האלה הדהימו אותי ולאט לאט ראיתי שהדת נוגדת את הדברים שאני מגלה
אז כששאלתי את המורה שלי בהתחלה הוא פשוט הסביר לי שאנחנו צריכים להאמין בלי לשאול שאלות
ואז כשיותר גדלתי והוא לקח טיפה יותר ברצינות הוא הסביר לי שהדת לא בהכרח נוגדת את האבולוציה וכששאלתי אותו למה הם לא מלמדים אותנו את זה מההתחלה הוא אמר לי שזה כי האבולוציה כנראה לא נכונה ואז ראיתי את רוב הסרטונים שוב ועוד כאלה שלא ראיתי וכשראיתי שהדת נוגדת את המדע התחלתי לשאול את עצמי "האם אלוהים בכלל אמיתי"
אבל עד אז עדין האמנתי באלוהים ולאט לאט הפסקתי להאמין בדברים של היהדות כמו מלאכים וסיפורים על רבים שהחזירו מישהו לחיים
אבל בכל זאת אמרתי לעצמי שאלוהים אמיתי אבל אז הגע החטיבה ולקראת הבר מצווה שלי התחלתי לשאול עוד שאלות והפסקתי להאמין בכל הניסים שיש בתנ"ך כמו קריאת יש סוף מעמד הר סיני וכו
ושבוע לפני הבר מצווה שלי עדין לא הייתי בטוח אם יש אלוהים או לא אבל הבנתי שגם אם יש לא משנה מה אני אעשה בחיים שלי זה לא ישנה לו ולי לא יקרה כלום אחרי המוות (אף פעם לא האמנתי בחיים אחרי המוות או תחיית המתים) אז שבת לפני הבר מצווה "חללתי" את השבת ואם להגיד את האמת הרגשתי הקלה שסוף סוף אני לא חייב לעשות דברים שאני לא רוצה רק בגלל פחד הייתה תקופה של שבועיים אחרי הבר מצווה שלא נגעתי במחשב בשבת כי הייתי ממש אחרי הבר מצווה אבל אחרי זה הבנתי משהו ברור "אני לא מאמין באלוהים" ובאותה תקופה של המעבר נסתי חזק להגיד לעצמי שיש אלוהים אבל בסופו של דבר ידעתי שאני אפסיק להאמין אבל לא הפסקתי מיד כי פחדתי ואחרי שהגעתי למסקנה כעסתי כעסתי שבזבזתי כל כך הרבה זמן על הדת ונסתי לשכנע את עצמי שהדת רעה והיא גורמת נזק ובמקום להסביר לי שזה לא נכון הם (הם הכוונה למורים שלי) פשוט אימו עלי שאני אעוף מבית הספר ושנאתי כל רגע בבית ספר הזה ובאמת שאם לא היה לי את החבר הכי טוב שלי שם הייתי קורס (והוא כן דתי ולדעתי יותר דתי מכל שאר האנשים בבית ספר שלי) אבל לקרעת סוף השנה הזאת כשידעתי שאני כבר בטוח הולך לבית ספר שאני רוצה ושכבר ממילא לא היה את כל הלחץ הבנתי שהדת יכולה להיות דבר אוהב ושמח וצריך לדעת איך להשתמש בדת לטובה

אני לא אומר שזה הסיבה שהפכת לדתי אני פשוט מרגיש שהסיפור הזה דומה שבהתחלה נתנו לך קצת מהעולם האחר וכשראית את העולם האחר נקסמת ורצית ממנו עוד ואומנם זה היה קשה בהתחלה אתה ממש שמח שעברת את השינוי
ואני ממש מקווה שבסופו של דבר תראה בעצמך ותבין שהדרך לגרום לאנשים לאהוב את הדת היא לאהוב אותם לא משנה מה הם