אני לא יכולה יותר אני מרגישה שהיא הורסת לי את הילדות והשמחת חיים..( פריקה)

אני בת 15 ויש לי אחות תאומה.
היא האחות הכי גרועה בעולם ואני יודעת שכל האחים רבים אבל איתה זה כבר מוגזם.
היא הורסת לי הכל.
אין יום אחד שאני לא בוכה בגללה.
אם אני צריכה סדין למיטה כי אין לי סדינים הם נקרעו היא לא תהיה כמו כל אחות נורמלית ופשוט תביא לי מאהבה.
זה יהיה כלול בזה שהיא תצרח, תקלל ותעליב אותי ואני ישתוק.
ואם אני לא ישתוק היא לא תתן לי ואני יצטרך לישון בסלון כי אין לי על מה לישון.
היה סרט שנורא רציתי לראות והוא שודר רק פעם אחת וכל כך חיכיתי לו ונתרגשתי לראות אותו ואז גיליתי שהיא מחקה את ההקלטה.
אני כבר לא יכולה לשבת עם המשפחה בכיף בלי שזה יגמר שאני הולכת לחדר של בבכי.
אני אף פעם לא הלכתי לחופשה כי היא לא רוצה כי אין לה חשק.
אבא שלי מעולם לא היה בחוץ לארץ כי לא בא לה והיא רוצה להיות כל היום בבית וכל כך מגיעה לו חופשה.
אני מרגישה שזה הורס לי את החיים, באמת.
אני עכשיו בחדר שלי בוכה אחרי שהיא שוב פעם הרסה לי את היום.
היא כפוית טובה, רק בזכותי יש לה חברות.
לא היו לה בכלל עד ששכנעתי את החברות שלי שלא סבלו אותה לתת לה צאנס.
אני מסדרת טת הבית כל היום ואז היא אומרת שהיא סידרה.
היא צורחת פשוט כל היום ואם מנסים לדבר איתה על ההתנהגות שלה היא צורחת עוד יותר והולכת בכעס.
ולא עובר עליה כלום כי לכול השאר היא ממש נחמדה.
אנחנו לא יכולים ללכת לטיול או לקולנוע או סתם לים בלי שהיא תתנהג כאילו היא עושה לנו טובה שהיא באה איתנו.
היא מתייחסת לכסף כאילו זה כלום והיא איבדה 2000 שקל ומתנהגת כאילו זה כלום.
מה לעשות? אני כבר לא יכולה יותר.
באמת שבגללה חשבתי להתאבד והסיבה שאני לא עושה את זה הוא אבא שלי שהוא הדבר היחיד שיש לי