כתבתי את זה הרגע.. מה אתם חושבים?

מוות
אף פעם לא הבנתי מה זה המוות. למה תמיד כולם מפחדים ממנו. תמיד הבנתי שמוות זה פשוט סוף של החיים שלי אבל המשך לחיים אחרים. אף פעם לא הבנתי למה תמיד צריך לפחד ממנו. למה אף אחד לא רוצה שהוא יקרה. שהוא יתקרב. שהוא יבוא. עכשיו הבנתי את הסיבה למה.. עכשיו אני מבינה למה אחרים לא רוצים שהוא יבוא אליהם. יש כאלה שהם דואגים לעצמם, שהם לא רוצים שהמוות יבוא אליהם כי הם מפחדים ממה שיקרה להם. הם מפחדים מהדרך שבה זה יקרה. הם מפחדים מהזמן שזה יקרה להם. אבל יש גם כאלה שהם דואגים לאחרים. שהם מפחדים שהמוות יבוא אליהם כי הם לא יודעים איך האחרים יתמודדו אחר כך. הם לא יודעים מה אחרים יעשו. איך הם יגיבו. איך הם יתמודדו... לכן הם מפחדים ממנו
ועכשיו אני מבינה את שני הצדדים.. עכשיו אני מבינה למה הם דואגים ולמה הם דואגים.
אהבתי אותו זאת אומרת.. אני עדיין אוהבת אותו.. זה שהוא לא כאן לא אומר שום דבר. זה שהוא לא כאן לא אומר שאני פאקינג צריכה עכשיו לשכוח ממנו עכשיו. אם אני מאמינה אז הוא עדיין כאן. והוא עדיין רואה אותי. והוא עדיין שומע אותי. והוא גם נמצא עכשיו לידי ואם אתה שומע אותי אז אני מתגעגעת אליך. אתה חסר לי ואתה לא יודע עד כמה... תמיד היית פה כשהייתי צריכה אותך. תמיד היית שר לי שירים כשהייתי עצובה.. כן. אשכרה שרת לי שירים בשביל שאני לא יבכה... ואני עד עכשיו שואלת את עצמי "איך לעזאזל היה לך כוח סיבולת אליי?" אני ילדה עקשנית ומרדנית. איך בדיוק הסכמת בכל מקרה להישאר איתי? אני מתגעגעת אליך.. אני רוצה אותך פה איתי... אתה חסר לי... אני לא ישקר אתה באמת חסר לי! בכיתי ואני עדיין בוכה. עדיין לא מאמינה שנשארו לי דמעות אחרי כל מה שהוצאתי...
מצד אחד אני מרגישה שאתה פה איתי. מצד שני אני לא רואה אותך איתי כל יום. אני לא רגילה לראות מה שהייתי רגילה לראות כל יום. זה השתנה. המצב השתנה ואני שונאת את זה. זה פשוט כואב כל כך... אבל אני מקווה לפחות שלך טוב למעלה כמו שאמרו לי.. אני מקווה שאתה באמת נהנה שם.. מסתכל עליי ואומר "קבלו אותה" אני אוהבת אותך ותמיד אוהב אותך. אני אף פעם לא אחליף אותך במישהו אחר... עם כמה שאמרו לי 'תתקדמי.. המצב הולך להישאר ככה' אני לא הולכת להחליף אותך. ואני לא הולכת להתקדם ולשכוח ממך. אתה תמיד תהיה אצלי בזכרונות. בתמונות. בראש. בלב... אני לא עומדת לשכוח אותך... ואני תמיד אוהב אותך❤