שאלה לבנות שעושות או רוצות לעשות שירות לאומי

האם חשבתן על כך מלבד האיסור החמור שיש בדבר כזה (כפסק של כל גדולי ישראל), יש כאן תקיעת סכין בגב כלפי הבנות שכו נמייתות לגדולי ישראל ואינן עושות שירות לאומרי, ברוך ה'. אבל בגלל כאלה שכן עושות, אז זה גורם לדבר רע על אלה שאינן עושות, כי אומרים שאם יש כאלה שעושות, סימן שזה אפשרי ואלה שאינן עושות הן "כפויות טובה" ואעוד כמה מילים של גנאי שלאע במקום. הבעיה הנוספת שבעניין זה היא, שזה גורם להרגשת נקיפות מצפון שלא במקום: "אני אני לא יכולה להתגייס לצבא בגלל שאני דתייה, אז לפחות אני אעשה שירות לאומי", למרות שבפועל מלכתחילה מקומן של הבנות שלא בצבא, כמו שכתוב "כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא-יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ" (דברים כג, טו), כך שמי לא בסדר שאותן בנות שכן מתגייסות לצבא. אבל בגלל הבנות שעושות שירות לאומי, זה גורם לציבור לשבח את אלה שכן מתגייסות לצבא או "לפחות" עושות את שירות לאומי, ולגנות את אלה שלא, כאילו מלכתחילה בת כן היתה צריכה להתגייס, חס ושלום ובגלל שהיא דתייה, אז יש לה בעיה, חס ושלום, למרות שכל עם ישראל אמורים להיות דתיים ומי שאמור להרגיש לא בסדר זה מישהו שהוא לא דתי. להרחבת העניין אני אבקש לעיין בספרו של הרב מרדי דוד נויגרשך שליט"א "למה הם שונים", בפרק כ.