אני עצובה, כל הזמן מרגישה רע, בגלל דברים שעברתי, בגלל דברים שאני ממשיכה לעבור, קשה לי ממש לחיות בבית שלי, כולם פה

בדיכאון ואין מי שירים אותי, אמא שלי חולה בסכרת וההורים שלי מבוגרים, אני היחידה שעוזרת בבית ויש לי עוד 3 אחים שלא עושים כלום, אבל לפעמים אין לי כוח לעשות שום דבר, ואני לא מכבסת לעצמי את הבגדים אפילו מרוב הדיכאון, ועכשיו אני עובדת במפעל ( עבודה מועדפת) ויש לי שם קשיים גם פיזיים וגם נפשיים, והרבה פעמים אנשים שואלים אותי אם אני בסדר, כי אני פשוט משדרת החוצה שרע לי, כל הזמן פשוט. לא יודעת איך לצאת מהמבוך הזה, גם מאז שהתחלתי לעבוד אני לא קונה כלום בכלל, אין לי עם מי ללכת, ואין לי מוטיבציה לשנות כלום , לבד אני לא אלך לקנות כי גם יש לי חרדות חברתיות, אני נהיית לחוצה מהדברים שאמורים להיות הכי טבעיים בעולם, כמו לקנות משהו במכולת. איך לצאת מזה? לא יכולה יותר ככה, אני מרגישה משוגעת לגמרי