תנו את הנאום שלכם ל"למה כדאי לי להיות אני ולא להשתנות בשביל אף אחד"

כי לעולם לא תהיי מאושרת אם תחיי בשקר.
טוב, ניסיתי.

אם לא תהיי את אז את כנראה מנסה להתאים את עצמך לסביבה שלך כדי שיאהבו אותך. אבל אף פעם לא יאהבו אותך , תמיד לא תהיי מספיק. תמיד יהיה להם מה להגיד, מה לא בסדר בך. ואת תנסי להשתנות בהתאם אליהם וישימו לב לזה, שאת מנסה באופן מאולץ וזה ירחיק אנשים ממך, ההפך ממה שניסית לעשות. כל מה שתחשבי זה מה להגיד עכשיו או לעשות כדי שיאהבו אותי ואת תסבלי. או שתרכשי חברים מזוייפים שאוהבים אותך בגללאת המזוייפת ונגרם לך סבל להיות בסביבתם.

אני יכולה לעשות על זה נאום של שעות. ברצינות. אבל אין לי כוח אז פשוט שמתי קטע כתיבה שכתבתי לפני כמה חודשים שדיי קשור אני חושבת-

כל אחד הוא צבע מיוחד.
לכל אחד תחביבים משלו
אהבות משלו
רצונות משלו
חלומות משלו
ודרך משלו.
העולם לא מורכב רק
משחור או לבן.
אם זה היה ככה
העולם שלנו היה משעמם למדי.
העולם שלנו צבעוני
כל אחד הוא גוון אחר
שקיים רק אצלו
ומייחד אותו.
אז אל תנסו להיות אחרים
כי הם כבר תפוסים.
אז אל תנסו להיות מושלמים
דבר כזה לא יהיה קיים לעולמים.
תהיו אתם,
אל תצבעו את עצמכם אחרת
תביאו את הייחוד, את הצבע שלכם אל העולם
תתפרעו, תצחקו, תבלו
תעשו מה שאתם אוהבים
ושלא יהיה לכם אכפת מה אחרים אומרים.
כי מה הם כבר מבינים?

כי במידה ותנסי להשתנות מה כבר יקרה.
את תיהי כמו כולם? כנראה שלא. מי אלה הכולם שכל הזמן מדברים עליהם. מה הם כבר עשו בחיים שלהם שפתאום צריך לשאוף להיות כמוהם. שום דבר. נסיון להשתלב לא יעשה כלום ולא יתן את התוצאה שרוצים. עדיף להיות אתם גם עם המוזרויות וזה מה שיעשה אתכם למגניבים מאוחר יותר בחיים.