8 תשובות
אני בטוח שיש בן אדם אחד שאוהב אותך ומתנהג אלייך יפה , אם זה המשפחה שלך זה מספיק לגמרי . תירגעי ותנשמי עמוק .
בעוד זמן לא רב יהיה טוב יותר, את רק צריכה לעזור לעצמך ולהחליף חברים או סביבה, תתקדמי בחיים
שואל השאלה:
לא אין אף אחד ואני לא יכולה אני תקועה בחופש הגדול של לפני יב וב יב הכל רק יהיה יותר נורא מבחינה חברתית מבחינה נפשית יהיה לי בבית זפר רק יותר רע אני לא מסוגלת להגיע לזמן הזה
לא אין אף אחד ואני לא יכולה אני תקועה בחופש הגדול של לפני יב וב יב הכל רק יהיה יותר נורא מבחינה חברתית מבחינה נפשית יהיה לי בבית זפר רק יותר רע אני לא מסוגלת להגיע לזמן הזה
אנונימית
את יכולה!
תלכי לפסיכולוג ותלכי לאנשים שאוהבים
תלכי לפסיכולוג ותלכי לאנשים שאוהבים
שואל השאלה:
אוף אתם לא מבינים
אוף אתם לא מבינים
אנונימית
אני יודעת איך זה מרגיש להיות בהתקף חרדה, תנסי לנשום נשימות עמוקות לאט לאט, ותזכרי שהרבה אנשים אוהבים אותך ולא רוצים שתהיי במצב כזה, משפחה וחברים שדואגים לך, עכשיו תנסי למצוא משהו אחד שאת יכולה לראות, אחד שאת יכולה לשמוע, אחד שאת יכולה להרגיש, ואחד שאת יכולה להריח, מקווה שזה יסתדר בקרוב
קודם כל תשבי ותקחי נשימות עמוקות, פשוט תתרכזי בנשימות שלך אוקיי?
אחרי כשאת נרגעת פשוט תשבי כמה דקות בלי לעשות כלום עד שאת מרגישה שאת יכולה לקום.
כשאת קמה תשתי כוס מים, אפילו יותר. פשוט תקחי בקבוק ותשבי עד שאת מרגישה שהגוף נרגע מההתקף חרדה.
לגבי מה שעובר עליך, תקשיבי אני בטוחה שעם זה הגיע למצב של התקף חרדה זה משהו שיושב עליך כבר הרבה זמן. אז את חייבת למצא כוחות להתמודד עם זה, אין כזה דבר לוותר. לא קורה.
אני ממש ממליצה לך לנסות להחליף סביבה, נכון זה קשה.אבל אולי תנסי להחליף בית ספר לקראת שנה הבאה?
או שלמצא עבודה ולהתחבר עם העובדים שם?
אני מאמינה בך שתמצאי את הכוחות האלה. הכל בסדר, זה בסדר להתפרק לפעמים.
פשוט בנתיים תתרכזי באיך את עושה לעצמך טוב, ופחות במה אומרים לך על זה. הגיע הזמן לחשוב קצת על עצמך..
ואם את מרגישה שכלום לא עוזר תבקשי עזרה מגורם מוסמך אוליי?
הורים דוד/דודה שאת בקשר טוב איתו חברה טובה שיכולה לפנות למישהו.
אם את צריכה לדבר את ממש מוזמנת לדבר איתי.
אחרי כשאת נרגעת פשוט תשבי כמה דקות בלי לעשות כלום עד שאת מרגישה שאת יכולה לקום.
כשאת קמה תשתי כוס מים, אפילו יותר. פשוט תקחי בקבוק ותשבי עד שאת מרגישה שהגוף נרגע מההתקף חרדה.
לגבי מה שעובר עליך, תקשיבי אני בטוחה שעם זה הגיע למצב של התקף חרדה זה משהו שיושב עליך כבר הרבה זמן. אז את חייבת למצא כוחות להתמודד עם זה, אין כזה דבר לוותר. לא קורה.
אני ממש ממליצה לך לנסות להחליף סביבה, נכון זה קשה.אבל אולי תנסי להחליף בית ספר לקראת שנה הבאה?
או שלמצא עבודה ולהתחבר עם העובדים שם?
אני מאמינה בך שתמצאי את הכוחות האלה. הכל בסדר, זה בסדר להתפרק לפעמים.
פשוט בנתיים תתרכזי באיך את עושה לעצמך טוב, ופחות במה אומרים לך על זה. הגיע הזמן לחשוב קצת על עצמך..
ואם את מרגישה שכלום לא עוזר תבקשי עזרה מגורם מוסמך אוליי?
הורים דוד/דודה שאת בקשר טוב איתו חברה טובה שיכולה לפנות למישהו.
אם את צריכה לדבר את ממש מוזמנת לדבר איתי.
אה ולגבי בית ספר- אני עדיין בבית ספר, אז אני לא יכולה להגיד שום דבר מנסיון עצמי שלי, אבל ביסודי גם אני הייתי במצב חברתי מאוד גרוע, כל כך גרוע שהמילים היחידות שהחלפתי עם אנשים כל היום זה עם המורים בשיעורים, ועם חיות שבפינת החי, כולם חשבו שאני מוזרה, לפעמים בשיעורי ספורט אפילו היו רבים על איזו קבוצה תקבל אותי כי אף אחד לא רצה אותי חח, ועכשיו אני בחטיבה ואני חברה של הבנות שהציקו לי במהלך היסודי! החלטנו לשים הכל מאחורה, ולפתוח דף חדש, אם אני הצלחתי לצאת מזה ואני הכי גרועה בדברים האלה, תאמיני בעצמך שגם את יכולה, ושמעתי שאומרים שהשנייה שיוצאים מהתיכון בפעם האחרונה כל בית ספר מרגיש כמו חוויה קצרה וישנה, אז מקווה שזה עזר❤❤❤