יש מישהו שעבר קושי מאוד גדול בחיים, אבל משבר מאוד רציני משהו שהמצב היה נראה אבוד

זוט עני

לי היה משבר שבסוף הוביל לפרידה מחברה שלי אבל זה היה הרבה מעבר לזה הייתי שבור חצי שנה אבל יוצאים מזה בסוף

את האמת שבני דודים שלי נהרגו בתאונה הרגשתי ממש ממש ממש ממש רע ,ורציתי לעשות דברים טיפשיים.
כמובן שעדיין קשה לי,אבל פחות.
הייתי בדיכאון ממש חריף במשך שנה ומשהו,כרגע שנתיים אחרי,אני מנסה לחשוב על זה פחות,אני יכולה להגיד בלב שלם שאני די היתגברתי על זה והשלמתי עם המצב.

שואל השאלה:
לא נעים להיפרד ..אבל תמיד אפדר להכיר חדשה.. זה כואב אם הסיבה לא נעימה...

לא מזלזלת באף כאב וקושי.. אבל יש כאן מישהו שעבר משבר ממש רציני ברמות שלא יצא מהבית או לא התקלח ממש היה בשלבים שהוא בטוח שהוא מסיים את החיים..או כאלו שגם המשפחה לא תמכה...

שואל השאלה:
פלנקטון הסנסיי- במה זה התבטא הדיכאון? ואני ממש שמחה שהתגברת על זה..עצוב לאבד אדם קרוב, אבל חייבים להמשיך בחיים.

אממ אני יכולה להגיד לך את הסיפור שלי בקצרה פשוט, אני כן הייתי נורא מדוכאת ולא ראיתי את עצמי מסתדרת בחיים האלה בכלל והכל היה נראה לי כל כך גדול עליי.. הייתי מאוד אובדנית ומכורה לפגיעה עצמית ובאמת לא ראיתי את החיים שלי הולכים לשום מקום. יצאתי מזה כשפגשתי את חבר שלי, שעודד אותי והוציא אותי מזה והיום אני מאושרת

כעיקרון רציתי לעשות שטויות שחלפו לי בראש באותו רגע,כי באותה התקופה לא הייתי בתקופה טובה בחיים שלי,אם זה לחתוך וכאלה,מודה שזה טיפשי,אבל זה כן עבר לי בראש,אבל הבנתי שלחתוך לא יעזור לי אלא להפך.

לא היו לי חברים מכיתה א-ו, המון ילדות היו קוראות לי מוזרה ווירדו, לא הייתי מדברת עם אף אחד בבית ספר ימים שלמים, הייתי יושבת בפינה וקוראת ספר או מציירת, לפעמים בשיעורי ספורט אפילו רבו על זה שהקבוצה השנייה תקבל אותי, בכללי היו מתנהגים אליי כאילו אין לי רגשות, השנה הקרובה אני עולה לט ומתחילת שנה שעברה הבנות שפגעו בי חברות שלי.

למרות שאני די בטוחה שכרגע אני בדיכאון, אבל זה לא קשור לגמרי למה שקרה אז, רק חלקית.

אפשר להגיד שעברתי כמה משברים בחיים שגרמו לי להיות בדיכאון ולחשוב על מחשבות אובדניות .
אבא שלי היה מכה את אמא שלי לאחר שהיה משתכר ואו עושה סמים .
אני זוכרת שכשהייתי קטנה עברתי הטרדה מינית מקרוב משפחה בסביבות הגיל 7 או 8 .
ההורים התגרשו ונישארתי עם אימי אנחנו לא בקשר עם אבא ונכנסנו לחובות היו פעמיים שלא היה לנו אוכל בבית אמא שלי הייתה צריכה לעבוד 12 שעות.
ושוב עברתי הטרדה מינית מקרוב משפחה אחר.
עשו אלי חרם כי לא רציתי להיות עם "המקובלים". וכי לא רציתי לעשות חרם על ילדים אחרים.
עברתי מלא ערים ולכן בקושי יש לי חברים ואחרי הגירושים אם אבא שלי אמא שלי גם התחילה לשתות ולהכות אותנו .
ולאחר שעברנו עיר הייתי חדשה בשכונה עברתי עלימות מינית( או איך שלא אומרים את זה) מאז יש לי פחד צגברים( וגם מזה שעברתי הטרדה מינית מקרובים)וקראו לי עוד מלא דברים שהובילו אותי למצב שאני היום אבל לא אפרט יותר

*אם יש לי טעויות כתיב אז סורי פשוט אני ממש רועדת רק מלחשוב על העבר שלי וזה די עוזר לספר את זה

שואל השאלה:
אנונימית, מצטערת בשבילך לא נעים בכלל, אם תרצי אני פה תכתבי ואני מוכנה להזדהות ולהקשיב לך ואם צריך לשתף