פדיחות מחזור שוט?!?!

היינו בנזיבר וזה פעם ראשונה שאני יעני בחופשה של ים וזה , אז אמרתי את זה לאחותי כי יש לה טמפונים והכל ואחרכך היא סיפרה הכל לחבר שלה :(

תעשי סימן שאלה שהנאמנים לא ימחקו לך

אוקיי. פדיחה שקרתה לי.
קיבלתי מחזור בבית ספר בפתאומיות ולא היה לי פד וזה היה באמצע שיעור ככה שלא יכולתי לקחת מהבנות בכיתה. אז הלכתי לשירותים עם חברה שלי שלא היה לה פד והיא ביקשה מהמורה שלי לאנגלית פד בשבילי והיא הביאה לי וואי איזה פדיחה זה היה

חחח ל רק המחזור של עוצצר במים
המחזור של כל הבנות עוצר במים חחח

זה היה בכיתה ז', בפעמים הראשונות שקיבלתי מחזור. ככה שלא ממש ידעתי איך להתמודד עם המצב בצורה טובה. חשבתי שפד אחד יספיק לי כשהמחזור במצב קשה מאוד. אז ישבתי בכיתה, שעתיים שלמות של שיעור. אני קמה, ואני רואה על הכסא פאקינג כתם דם. מהר התיישבתי בחזרה מהבושה כי קיוויתי שאף אחד לא ראה את זה. רציתי ככ למות. גם הכיתה הייתה ריקה, חוץ מילד אחד שהיה *ממש* מאחורי, והמורה ביקשה מכולם לצאת מהכיתה בשביל שהיא תנעל את הדלת ואני כזה שיט. בסוף לקחתי ג'קט וברחתי משם וכשחזרתי ראיתי שהילד שראה את זה החליף לי את הכסא. כפרה עליו

שואל השאלה:
ישלי חברות שלא עוצר להם במים.. זה די מוזר אבל כן חח

שואל השאלה:
אה ונזכרתי בעוד פדיחת מחזור אבל פחות נוראית.. זה היה בפורים השנה וקיבלתי בדיוק בפורים ובמזל היה לי פד אחד (אף אחת לא באה עם תיק ולא עם פדים וכל זה) ואז הלכנו לעיר כזה להסתובב בתחפושות אבל הייתי חייבת להחליף פד בדחוף! לכל החברות שלי לא היה אז התחלנו לשאול פשוט נשים ברחוב אם יש להן.. חלק צחקו כזה ואמרו מה? חלק אמרו וואי סורי אין לי ואז אחת אמרה שאין לה אבל מה הבעיה פשוט תכנסו לסופר פארם ותיקחו אחד.. וזה מה שעשינו בסוף חח

הייתי אצל סבא וסבתא שלי. התיישבנו ליד השולחן סבא וסבתא שלי, דודה שלי ואח שלי , וסבא שלי הראה לי משהו במחשב.
הרגשתי רטיבות אבל לא חשדתי וכשקמתי מהכיסא (הכיסא היה לבן) כל הכיסא שלי היה מלא בדם. ברחתי משם

הייתי אצל חברה והייתי במחזור וזה היה בכיתה ה או ו (קיבלתי חודש לפני גיל 11:() והייתי בין היחידות שקיבלו אני חושבת ולא סיפרתי כי כזה כולן התביישו לספר אז בקיצור הייתי אצלה וכל הזמן הזה ישבתי על כיסא אצלה בחדר ולא ידעתי איך ללכת ולהחליף פד בלי שייראו אותי ואמרתי לעצמי "טוב כמה גרוע זה כבר יכול להיות" ואז קלטתי שכל הכיסא ספוג דם ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי וחיפשתי תירוצים לא לקום.
בסוף אמרתי משהו כדי ללכת ושמתי את השמיכה על הכיסא וברחתי משם מהר
עד היום אנחנו חברות והיא אף פעם לא דיברה איתי על זה

התחיל לי מחזור באמצע שיעור (הרגשתי את זה) והייתי חייבת לספר למורה כדי שתתן לי לצאת. היא לא הייתה נותנת לי לשירותים או לשתות או משהו אחר.
לא פדיחה אבל זה בהחלט מצב מביך.

אנונימית. לי גם התחיל בכיתה ה'. באמצע טיול שנתי

עשיתי בייביסיטר על הילד של חברה של אמא שלי ובגלל שהיא גרה ממש קרוב אלי וחזרה מאוחר נשארתי לישון עם הילד, ישנתי במיטה נפתחת והפד כנראה לא היה במקום מפה לשם קמתי בבוקר כשכל הסדין והמזרון **מלאים** בדם ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי.
בסוף הפכתי את המזרון לקחתי את הסדין ונסתי על נפשי הביתה.