10 תשובות
כן, עשו לי משהו שידעו שזה משגע אותי כדי להציק לי (אני והילדים האלה רבנו) קיצר מפה לשם הלכתי איתם מכות. הם היו 3 ילדים. 2 בנות ובן אחד. את הבנות פירקתי ואת הבן כמעט הצלחתי לפרק והדבקתח אותו ללוקרים ואז הוא חנק אותי ובדיוק ילדים אחרים בשכבה העיפו אותו.
כן כשהייתי יותר קטנה
התעלמתי לרוב
התעלמתי לרוב
כן נתנו לי כאפה וברחו אבל בסוף קיבל מכות
עברתי בריונות, מכות, השפלות, הצקות, שמועות
מכיתה ב' עד ח'.
זה מאחורי, היום אני בסביבה הכי טובה שיש
מכיתה ב' עד ח'.
זה מאחורי, היום אני בסביבה הכי טובה שיש
כשהייתי קטנה כיתה ב נראלי או ג אמא שלי עשתה לי צמות קטנות בכל הראש כזה מהשורש וממש אהבתי את זה היא עשתה לי את זה כמעט כל השבת אז השארתי את זה למחרת לבבית ספר ואיחרתי באותו יום אז נכנסתי לכיתה באיחור וילד אחד קרא לי כושית (אני מרוקאית אז די שחומה) ופשוט צחקתי כי זה הצחיק אותי כי הילד הזה היה כמעט באותו הצבע עור שלי
וזהו ובהפסקה הוא ניגש אלי שוב וניסה להציק והתעלמתי ממנו אבל הלכתי אחרי זה לשירותים ופשוט בכיתי מלא כי באמת אהבתי את הצמות וכזה שמחתי לבוא איתן
ובכיתה ט הילד הזה רצה שנהיה חברים ולא רציתי והוא ניסה להבין למה ולא אמרתי לו למה
וזהו ובהפסקה הוא ניגש אלי שוב וניסה להציק והתעלמתי ממנו אבל הלכתי אחרי זה לשירותים ופשוט בכיתי מלא כי באמת אהבתי את הצמות וכזה שמחתי לבוא איתן
ובכיתה ט הילד הזה רצה שנהיה חברים ולא רציתי והוא ניסה להבין למה ולא אמרתי לו למה
אנונימית
כן, היו כמה ילדים שהרגישו חופשי לצחוק עליי. באותם זמנים לא עשיתי כלום, הייתי די קטנה. אבל אני מבטיחה שהיום הם לא היו מעזים להתקרב אלי. במילא כל השכבה שלי (לשעבר כי סיימתי בצפר) מפוחדת ממני
קרה לי פעמיים.
אני ממש תולעת ספרים, אז בכיתה א' קראו לי 'תולעת ספרים', 'ספרנית' ו'קרנף ספרים'. זה התחיל מחבורת ילדים די מקובלת עד שכולם קראו לי ככה, ואני פשוט הייתי כזה 'אז? אני קוראת ספרים. אתם נותנים לי כינויים על זה. מעניין לי הציפורן ברגל.' אני פשוט הייתי עם מלא ביטחון עצמי בעניין שזה פשוט נפסק כי הם ראו שזה לא משפיע עליי.
כמה שנים אחרי זה, בכיתה ד' או ה', ניסו לעשות עליי חרם. הוא נכשל די מהר בגלל שאני במילא לא כל כך דיברתי עם אף אחד ופשוט קראתי ספרים, אז המצב לא כל כך השתנה.
אני ממש תולעת ספרים, אז בכיתה א' קראו לי 'תולעת ספרים', 'ספרנית' ו'קרנף ספרים'. זה התחיל מחבורת ילדים די מקובלת עד שכולם קראו לי ככה, ואני פשוט הייתי כזה 'אז? אני קוראת ספרים. אתם נותנים לי כינויים על זה. מעניין לי הציפורן ברגל.' אני פשוט הייתי עם מלא ביטחון עצמי בעניין שזה פשוט נפסק כי הם ראו שזה לא משפיע עליי.
כמה שנים אחרי זה, בכיתה ד' או ה', ניסו לעשות עליי חרם. הוא נכשל די מהר בגלל שאני במילא לא כל כך דיברתי עם אף אחד ופשוט קראתי ספרים, אז המצב לא כל כך השתנה.
אנונימית
כן כל היסודי
בכיתה ו סיפרתי לאמא על משהו שקרה והיא התקשרה למשטרה וחוקר פרטי וכל מיני
ומאז אני ממש ממש סבבה גם כי עברתי בית ספר
בכיתה ו סיפרתי לאמא על משהו שקרה והיא התקשרה למשטרה וחוקר פרטי וכל מיני
ומאז אני ממש ממש סבבה גם כי עברתי בית ספר
ילדים בשכבה מעליי היו דוחפים אותי, קוראים לי שמנה ומאחלים לי להתאבד ומאז אני סובלת מדיכאונות והפרעות אכילה
ובכללי עכשיו עברתי לחטיבה והחיים נהיו די חרא
ובכללי עכשיו עברתי לחטיבה והחיים נהיו די חרא
אנונימית
שואל השאלה:
מצטערת לשמוע את מה שקרא לכם ומבינה ..
מצטערת לשמוע את מה שקרא לכם ומבינה ..
אנונימית