למה יש כאן כפייה חרדית?

גם ליי כול כל נמאס שהם דוחפים את הדת לכול מקון

וואי כל כך

יש באתר הזה כפייה דתית/חרדית
אני הרי חושב אחרת

מה קשור "חרדי"? זה לא משנה איך אדם מגדיר את עצמו, מה שכן משנה האם אדם שומע בקול ה' או לא, חס ושלום. וברור שמי שלא שומע בקול ה' שהוא רשע, כי אפילו מי שעובר על דרבנן מותר לקרותו עבריין כמבואר במסכת שבת דף מ עמוד א.

שואל השאלה:
עוף לי מהשאלה לא רוצה לשמוע ממך

מה זה האפליות האלה? למה שלא תהיה לי את הזכות להביע את דעתי?

שואל השאלה:
אני לא רוצה לשמוע מהזוי כמוך, נמאס, זכותי לא לשמוע ממך

אז תתעלם, כי אני עדיין זכותי לכתוב כדי שאנים יבינו במה מדובר. ותודה על המחמאה. אתה כותב כאן על החרדים ולא נותן לחרדי זכות דיבור? לא יפה. אם אתה גיבור - תתמודד עם אלה שאתה מדבר עליהם בפניהם, זה לא חכמה לדבר עליהם שלא בפניהם.

שואל השאלה:
אבל אל תביע את דעתך על השאלה שלי

אבל השאלה שלך נוגעת לחרדים.

שואל השאלה:
כן, אבל אני לא רוצה תשובות מחרדי קיצוני כמוך

אז ממי? דווקא חרדי קיצוני - זה חרדי אמיתי, ולא אחד שהוא לא קיצוני, חס ושלום. מי יתן לך הסברים לגבי חרדים אם לא חרדי?

שואל השאלה:
אני שונא קיצוניים, הם רשעים

שואל השאלה:
כי אני לא סובל את התשובות שלו, הוא קיצוני ברמה פסיכית

להפך, הם אמיתיים, ומי שלא קיצוני - חלקו עם הזייפנים. חזון איש כתב את זה במפורש. אני מעתיק את דבריו:
"שם שהפשטות והאמת הם שמות נרדפות, כן הקיצוניות והגדלות שמות נרדפות. הקיצוניות היא ההשתלמות של הנושא. הדוגל בהבינוניות ומואס בקיצוניות חלקו עם הזיפנים או עם חדלי תבונה. אם אין קיצוניות אין שלמות, ואם אין שלמות אין התחלה. ההתחלה היא בקושיות ופרכות מתמידות, והתמימות היא התרצן החריף המכונן דבר דבור על אפנו ועל אמתתו. רגילים אנחנו לשמוע בחוגים ידועים כמכריזים על עצמם שאין חלקם בין הקיצונים, ומשאירים בכל זה לעצמם זכות ישראלי נאמן באמונה מספקת לתורה וד"ת, ומרשים אנחנו לעצמנו להגיד מנקודת משפטי, כמו שאין באוהבי חכמה אהבה למיעוטה ושנאה לרב חכמתה, כן אין באוהבי תורה ומצוה אהבה לאמצעיות ושנאה לקיצוניות. כל יסודי האמונה י"ג העיקרים והמסתעפים המה תמיד בסתירה נמרצת על המושכלות הקלות ושטף החיים המפותחות תחת השמש, והכרתם הבהירה והמתורצת והמושיטה דוקנות יתירה באמונתם היא נועם הקיצוניות, ואלה שמעידים על עצמם שלא טעמו מתק קיצוניות מעידים יחד עם זה שהם חדלי אמונה בעיקרי הדת לפי כח עיוני ורגש נפשי, רק בחבלי יחוס - מה הם מתיחסים אליה, והקיצונים לעמק נפשם בכל רצון היותר כביר לחמלה על חדלי הקצה, לא ירחשו כבוד ויקר לאלה מתנגדיהם, והתהום המפסיק ביניהם כאשר נפגש במעשים ממשיים המחוללת בהכרח טבען מריבות וקטטות, יוסיף את הקרע לאין מרפא. הבינוניות שיש לה זכות הקיום היא מדת הבינונים האוהבים את הקיצוניות ושואפים אליה בכל משאת נפשם ומחנכים את צאצאיהם לפסגת הקיצונות, אבל מה עלובה הבינוניות הסואנת בוז לקיצונות. חובת חינוכנו לקיצונות! הזיון של החינוך הוא לטעת בוז וגיעול נפש להמתעוללים בקיצונות. אמנם, לרוח הרותח בלב הנוער, לא יבצר להוציא משפט מרותח על האישים בפרטיים של המתעוללים, ובמדת ההפרזה. אך התפתחות הנוער לאהבת תורה באמת, הדרושה להתפעלות נפשי ונעימות שמימי, לא יתן לתת מעצורים על דרך החיים המוליכים ליושבים בעטרות ונהנים מזיו. אלה המכוננים בתי חינוך ממוצעים לא הצליחו בשביל הזיוף שיש באמצעות, ולב משכיל הולך ומזניח את הזיוף, החינוך שלהם נותן את הצדק להחניך לפנות עורף להחוקים המושלכים עליו שלא לרצונו, ולהאמונות המעיקות לבו נגד זרם החיים, ואת סוד הקיצונות גזלו ממנו בהתעולל בה גם הוריו ומוריו."
(קובץ אגרות חזו"א, חלק ג', אגרת סא)
עיין גם בקישור המצורף.

אם אני באמת קיצוני - סימן שאני אמיתי, כי קיצוניות - זה שלימות.

שואל השאלה:
אני לא קיצוני, אני מראה לו איך הוא נראה מהצד

שואל השאלה:
זה שאני לא כמוך זה לא אומר שאתה צריך לקרוא לי רשע

שואל השאלה:
ועכשיו, סגרו דיון, לא רוצה לשמוע שום דבר, הלכתי.

^ כי אין להם מה לענות:הם טוענים שמי שקיצוני (שזה שלימות) - שהוא "רשע", חס ושלום, אבל מי שהולך נגד ה' (ואפילו כופר בו, חס ושלום) מבחינתם הוא לא רשע, אפילו שזה הכי חמור שיש. "הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר" (ישעיה ה, פסוק כ).

שואל השאלה:
אמרתי לסגור דיון, עכשיו.

שואל השאלה:
לא חוזר בתשובה, לכו חפשו פראייר אחר.

שואל השאלה:
לא רוצה לזכות לזה, יש לי חיים
יאללה shut up

שואל השאלה:
נתראה בגן עדן?

שואל השאלה:
גם מבלי לחזור בתשובה אני אגיע לשם אם יש כזה מקום
אני אחלה בן אדם באמת, אדם טוב
לא רצחתי, לא גנבתי ולא אנסתי
אחלה מקום שמור לי

שואל השאלה:
את מאמינה שאני אדם טוב, רק חבל ש"תוצאה" חושב ההפך וקורא לי רשע בגלל שאני לא דתי או חרדי

שואל השאלה:
אני יכול לדבר איתך בפרטי ולחשוף את עצמי?

מי שאין לא תורה- אין לו חיים, כי דווקא על התורה נאמר שהיא נותנת את החיים: "גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא, שנאמר (משלי ד כב): "כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא", ואומר (משלי ג ח): "רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך".ואומר (משלי ג יח): "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאשר". ואומר (משלי א ט): "כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך".ואומר (משלי ד ט): "תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגניך". ואומר (משלי ט יא): "כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים". ואומר (משלי ג טז): "אורך ימים בימינה בשמאולה עושר וכבוד", ואומר (משלי ג ב): "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך" ואומר (משלי ג יז): "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" (פרקי אבות, פרק ו, משנה ז). לעומת זה, "הרשעים בחייהן קרויין מתים שנאמר (יחזקאל כא) ואתה חלל רשע" (ברכות יח ע"ב). דרך אגב, אם אתה לא חוזר בתשובה, אז איך אתה לא רשע? הרי צדיקים כל יום חוזירם בתשובה, כמו שכתוב בברכות יט עמוד ב. החיים מתים אצרו לאדם שיחזור בתשובה כל יום, כי הוא לא יודע מתי הוא ימות: "רבי אליעזר אומר שוב יום אחד לפני מיתתך שאלו תלמידיו את ר"א וכי אדם יודע איזהו יום ימות אמר להן וכל שכן ישוב היום שמא ימות למחר ונמצא כל ימיו בתשובה ואף שלמה אמר בחכמתו (קוהלת ט) בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר" (שבת קנג ע"א).

אם כבר נגענו לכן עדן, מאיפה הביטחון הזה יש לשואל השאלה שלא היה אפילו לדוד המלך (עליו השלום), שהיא מלך חסיד: "לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים ותנא משמיה דרבי יוסי למה נקוד על לולא אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע מובטח אני בך שאתה משלם שכר טוב לצדיקים לעתיד לבוא אבל איני יודע אם יש לי חלק ביניהם אם לאו שמא יגרום החטא" (ברכות ד ע"א).

~עדיין לא חשבתי על זה~, אכן צריך לאהוב כל אדם מישראל, חוץ מאלה שצריך לשנוא אותם. אני מביא ציטוט מאבות דרבי נתן טז, ה: "שנאת הבריות כיצד?
מלמד שלא יכווין אדם לומר אהוב את החכמים ושנא את התלמידים, אהוב את התלמידים ושנא את עמי הארץ, אלא אהוב את כולם, ושנא את האפיקורסין והמסיתים ומדיחין, וכן המסורות.
וכן דוד אמר (תהלים קלט) "משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי" הלא הוא אומר (ויקרא יט) "ואהבת לרעך כמוך אני ה'" מה טעם "כי אני בראתיו"?
- ואם עושה מעשה עמך אתה אוהבו, ואם לאו אי אתה אוהבו.".

ראיתי כאלה ספרים (כגון "כף זכות"). בכל אופן, גם ראיתי בספר "הדור האחרון" שמה שבעל שם טוב היה מסנגר לפני ה' גם על הרשעים - מדובר ברשעים שהם לא כופרים, אבל על הכופרים - גם הוא לא היה מסנגר.

אמן כן יהי רצון!