7 תשובות
להתשחרר זה לא ככ פשוט קודם כל..
את לא תוכלי להיות עובדת מדינה בעתיד, ולפי הסעיף יילקח ממך הרישיון נהיגה
את לא תוכלי להיות עובדת מדינה בעתיד, ולפי הסעיף יילקח ממך הרישיון נהיגה
מה התפקיד שלך בצבא?
שואל השאלה:
מה הקשר בין צבא לבין רישיון נהיגה?
מה הקשר בין צבא לבין רישיון נהיגה?
אנונימית
לדעתי את לא אמורה להשתחרר , זאת תקופה שתעבור ולדעתי את אמורה למצוא את מה שנותן לך טוב בשירות שלך.
בכל מקרה, על מה אני מתלוננת בלימודים? על זה שאני צריכה לראות כל יום אלף ילדים שאני לא סובלת וזה שהכל פה חרא, מלא מבחנים ועבודות ושיעורי בית, ובכלל אני עולה לתיכון אז בגרויות ועניינים.
עדיף להיות בצבא עם אנשים בוגרים יותר.
כשתשחררי את תרצי את המסגרת הזאת.
בכל מקרה, על מה אני מתלוננת בלימודים? על זה שאני צריכה לראות כל יום אלף ילדים שאני לא סובלת וזה שהכל פה חרא, מלא מבחנים ועבודות ושיעורי בית, ובכלל אני עולה לתיכון אז בגרויות ועניינים.
עדיף להיות בצבא עם אנשים בוגרים יותר.
כשתשחררי את תרצי את המסגרת הזאת.
למה לא כדאי לך?
אחותי, תשני כיוון חשיבה. אל תישארי אף פעם במקום שאת סובלת בו.
אם באמת ניסית, נתת מעצמך, ניסית להסתגל ולהתרגל למקום שאת נמצאת בו ואת עדיין מרגישה חסרת כיוון ואת סובלת, את צריכה להרים את הכפפה לפי דעתי.
ושלא תביני לא נכון, אני בעצמי חיילת ואני מעריכה מאוד את הצבא שלנו. לא אומרת לך לרגע אחד שאני סובלת יותר ממה שלוחמים/ תומכי לחימה ואפילו אנשים שנחשבים לג'ובניקים עם התפקידים הכי שוחקים שיש סובלים, אבל לא כל כך אחד מתאים למערכת הצבאית וזאת עובדה.
אני למשל, גם אחרי שנה בצה"ל מאוד מאוד קשה לי, איבדתי את הזהות שלי לגמרי ואני כבר לא מזהה את עצמי.
אם רק התגייסת, או רק התחלת אז תתני לזה עוד קצת זמן ותראי אם את מצליחה להסתגל ולהתרגל לסביבה שאת חיה בה.
אם לא, אז שוב, תעשי מה שנראה לך.
ואני מבקשת לתקן כאן מלשב"ים שלא יודעים הרבה על המערכת הצבאית:
מה נשמעע, סתם שתדע/י שיש אנשים שלוקח להם שבוע עד חודש להשתחרר מצהל על נפשי ויש כאלה שלוקח להם חצי שנה. הכל תלוי על מי אתה נופל ולכן אי אפשר להגדיר "יציאה מצה"ל" כדבר שהוא לא כל-כך פשוט.
וממש לא בכל המקרים ישללו לאנשים את הרישיון נהיגה, מעטים מאוד האנשים שאמרו שהם השתחררו על נפשי ואין להם רישיון. יכול להיות שיזמנו למבחנים ולפגישות אבל הרישיון ממש לא נפגע.
אשתו של דודו פארוק, מתי שאת תסיימי ללמוד ותתחילי לשרת בצה"ל את תתחרטי על מה שאת אומרת עכשיו.
לא שאני מזלזלת בקשיים שלך, אבל אם תקחי את הקשיים שלך ותכפילי אותם פי שניים את תקבלי את צה"ל.
מתי שאת מחליטה לא לבוא יום אחד לבית ספר אף אחד לא יעשה לך כלום, בצבא יעמידו אותך למשפט ויש סיכוי טוב מאוד שתקבלי ריתוק ואפילו כלא במקרים מסוימים.
ובגרויות ומבחנים ושיעורי בית עוברים בסוף, צה"ל זאת תקופה שיכולה להיות מאוד אינטנסיבית וקשה להרבה מאוד אנשים.
ואנשים בוגרים?
הצחקת אותי. אם בשירות שלך תיתקלי באנשים נורמליים, לא בוגרים ולא אינטליגנטיים אז תגידי תודה.
אחותי, תשני כיוון חשיבה. אל תישארי אף פעם במקום שאת סובלת בו.
אם באמת ניסית, נתת מעצמך, ניסית להסתגל ולהתרגל למקום שאת נמצאת בו ואת עדיין מרגישה חסרת כיוון ואת סובלת, את צריכה להרים את הכפפה לפי דעתי.
ושלא תביני לא נכון, אני בעצמי חיילת ואני מעריכה מאוד את הצבא שלנו. לא אומרת לך לרגע אחד שאני סובלת יותר ממה שלוחמים/ תומכי לחימה ואפילו אנשים שנחשבים לג'ובניקים עם התפקידים הכי שוחקים שיש סובלים, אבל לא כל כך אחד מתאים למערכת הצבאית וזאת עובדה.
אני למשל, גם אחרי שנה בצה"ל מאוד מאוד קשה לי, איבדתי את הזהות שלי לגמרי ואני כבר לא מזהה את עצמי.
אם רק התגייסת, או רק התחלת אז תתני לזה עוד קצת זמן ותראי אם את מצליחה להסתגל ולהתרגל לסביבה שאת חיה בה.
אם לא, אז שוב, תעשי מה שנראה לך.
ואני מבקשת לתקן כאן מלשב"ים שלא יודעים הרבה על המערכת הצבאית:
מה נשמעע, סתם שתדע/י שיש אנשים שלוקח להם שבוע עד חודש להשתחרר מצהל על נפשי ויש כאלה שלוקח להם חצי שנה. הכל תלוי על מי אתה נופל ולכן אי אפשר להגדיר "יציאה מצה"ל" כדבר שהוא לא כל-כך פשוט.
וממש לא בכל המקרים ישללו לאנשים את הרישיון נהיגה, מעטים מאוד האנשים שאמרו שהם השתחררו על נפשי ואין להם רישיון. יכול להיות שיזמנו למבחנים ולפגישות אבל הרישיון ממש לא נפגע.
אשתו של דודו פארוק, מתי שאת תסיימי ללמוד ותתחילי לשרת בצה"ל את תתחרטי על מה שאת אומרת עכשיו.
לא שאני מזלזלת בקשיים שלך, אבל אם תקחי את הקשיים שלך ותכפילי אותם פי שניים את תקבלי את צה"ל.
מתי שאת מחליטה לא לבוא יום אחד לבית ספר אף אחד לא יעשה לך כלום, בצבא יעמידו אותך למשפט ויש סיכוי טוב מאוד שתקבלי ריתוק ואפילו כלא במקרים מסוימים.
ובגרויות ומבחנים ושיעורי בית עוברים בסוף, צה"ל זאת תקופה שיכולה להיות מאוד אינטנסיבית וקשה להרבה מאוד אנשים.
ואנשים בוגרים?
הצחקת אותי. אם בשירות שלך תיתקלי באנשים נורמליים, לא בוגרים ולא אינטליגנטיים אז תגידי תודה.
שואל השאלה:
הכי מתסכל זה שכאילו יש לי מה לעשות באזרחות. בגלל זה מרגיש לי כמו בזבוז זמן.
כאילו תבינו שבסופש אני לא ישנה. אני ממש ערה עד שעות מאוחרות ומשקיעה בדברים שאני אוהבת. זה לא שעכשיו אם לא הייתי עושה צבא הייתי סתם נרקבת בבית.
בגלל זה זה עוד יותר מתסכל. כל היום לרדוף אחרי אנשים, וכל השטויות האלה. באמת למי יש כוח? די. יש בי הרבה יותר, רק שהכשרונות שלי לא מועילים למערכת הצבאית.
בית ספר זה באמת לא משהו, וכן גם אצלי היו ילדים מעצבנים. אבל אחר הצהריים יש חופש מוחלט, אף אחד לא מכריח אתכם לעשות שום דבר, לא כמו אצלי.
בחגים יש חופש לכולם
יש כמובן גם את החופש הגדול (ובלי תלונות על זה. תאמינו לי, עדיף להשתעמם מאשר שיש יותר מדי מה לעשות ונכנסים ללחץ).
הכי מתסכל זה שכאילו יש לי מה לעשות באזרחות. בגלל זה מרגיש לי כמו בזבוז זמן.
כאילו תבינו שבסופש אני לא ישנה. אני ממש ערה עד שעות מאוחרות ומשקיעה בדברים שאני אוהבת. זה לא שעכשיו אם לא הייתי עושה צבא הייתי סתם נרקבת בבית.
בגלל זה זה עוד יותר מתסכל. כל היום לרדוף אחרי אנשים, וכל השטויות האלה. באמת למי יש כוח? די. יש בי הרבה יותר, רק שהכשרונות שלי לא מועילים למערכת הצבאית.
בית ספר זה באמת לא משהו, וכן גם אצלי היו ילדים מעצבנים. אבל אחר הצהריים יש חופש מוחלט, אף אחד לא מכריח אתכם לעשות שום דבר, לא כמו אצלי.
בחגים יש חופש לכולם
יש כמובן גם את החופש הגדול (ובלי תלונות על זה. תאמינו לי, עדיף להשתעמם מאשר שיש יותר מדי מה לעשות ונכנסים ללחץ).
אנונימית
אל תישארי במקום שלא טוב לך בו, את לא צריכה להיות קשוחה ולא להוכיח לאף אחד שום דבר. אם את מרגישה שבצבא אין לך עם מי לדבר ושמאוד קש לך ורת סובלת. פגשי את המפקד שלך ותארי את הקושי שלך כבלתי נסבל ושאת דורשת שחרור מוקדם מסיבות אישיות. אם לא יסכימו לך - פשוטא אל תחזרי לצבא ותהיי עריקהץ אם יבואו אלייך בטענות תגידי שבריאותך הנפשית חשובה יותר משרות המדינה. וזה נכון.
באותו הנושא: