הגיוני שעדיין יש לי טראומה מהפעם ההיא שגנבו לי מהיד ציור שציירתי ורצו ממני ובסוף זרקו את הדף על הרצפה? (כן אני מציירת)

הגיוני לגמרי, יש לי פחד מנחשים בגלל ששמו לי אחד כזה על הגןף בכיתה ב ומאז רק המילה נחש מרתיעה אותי.

וגם אני מציירת לול :)

שואל השאלה:
santa the satan
באמת? וואו אני מצטערת על מה שעברת
מקווה שהכל בסדר
ואיזה כיף לדעת שעוד מישהו פה מצייר (:

אני בכיתה ז או ח' העתקתי ציור שילדה שלחה לקבוצה של הכיתה, היא ביקשה (ואיזה ילד גם הכריח אותי) לקרוע אותו, בתור חנון שלא עומד על שלו לשעבר, קרעתי את הציור ואני זוכר את זה עד היום (לא כטראומה פשוט זיכרון לא נעים) אז הגיוני שאת רוצה להימנע מאותה סיטואציה שוב

מאז שאני זוכרת את עצמי אני מציירת, הייתה לי חברה ביסודי שגם הייתה מציירת אבל פחות טוב ממני ותמיד ניסתה להעתיק את הציורים שלי. הציורים שלי תמיד היו הדרך שלי לפרוק את הרגשות שלי וזה היה מתסכל אותי כשהיא הייתה מעתיקה אותם בלי להבין בכלל מה עומד מאחוריהם ובלי לבקש ממני. מאז אני תמיד חותמת על כל יצירה שלי בשנייה שאני מסיימת אותה ומגבה אותה בכמה מקומות שונים, הפחד מלקיחת הקרדיט דיי נשאר איתי (זה היה מכיתה ד' עד ו' ועכשיו כבר סיימתי ט') ככה שאם זה מנחם אותך את לא היחידה :)