8 תשובות
1) עקרונות יסוד.
(א) ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל.
(ב) מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית.
(ג) מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי.
2) סמלי המדינה.
(א) שם המדינה הוא "ישראל".
(ב) דגל המדינה הוא לבן, שני פסי תכלת סמוך לשוליו, ומגן דוד תכול במרכזו.
(ג) סמל המדינה הוא מנורת שבעת הקנים, עלי זית בשני צדדיה, והמילה "ישראל" למרגלותיה.
(ד) המנון המדינה הוא "התקווה". (ה) פרטים לעניין סמלי המדינה ייקבעו בחוק.
3) בירת המדינה. ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל.
4) שפה.
(א) עברית היא שפת המדינה.
(ב) לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה; הסדרת השימוש בשפה הערבית במוסדות ממלכתיים או בפניהם תהיה בחוק.
(ג) אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני תחילתו של חוק-יסוד זה.
5) קיבוץ גלויות. המדינה תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות.
6) הקשר עם העם היהודי.
(א) המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם.
(ב) המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי.
(ג) המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות.
7) התיישבות יהודית.
(א) המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה.
8) לוח רשמי. הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה ולצידו ישמש הלוח הלועזי כלוח רשמי; השימוש בלוח העברי ובלוח הלועזי ייקבע בחוק.
9) יום העצמאות וימי זיכרון.
(א) יום העצמאות הוא יום החג הלאומי של המדינה. (ב) יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה הם ימי זיכרון רשמיים של המדינה.
10) ימי מנוחה ושבתון. שבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינה; למי שאינם יהודים זכות לקיים את ימי המנוחה בשבתם ובחגיהם; פרטים לעניין זה ייקבעו בחוק.
11) נוקשות. אין לשנות חוק יסוד זה אלא בחוק יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת.
(א) ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל.
(ב) מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית.
(ג) מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי.
2) סמלי המדינה.
(א) שם המדינה הוא "ישראל".
(ב) דגל המדינה הוא לבן, שני פסי תכלת סמוך לשוליו, ומגן דוד תכול במרכזו.
(ג) סמל המדינה הוא מנורת שבעת הקנים, עלי זית בשני צדדיה, והמילה "ישראל" למרגלותיה.
(ד) המנון המדינה הוא "התקווה". (ה) פרטים לעניין סמלי המדינה ייקבעו בחוק.
3) בירת המדינה. ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל.
4) שפה.
(א) עברית היא שפת המדינה.
(ב) לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה; הסדרת השימוש בשפה הערבית במוסדות ממלכתיים או בפניהם תהיה בחוק.
(ג) אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני תחילתו של חוק-יסוד זה.
5) קיבוץ גלויות. המדינה תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות.
6) הקשר עם העם היהודי.
(א) המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם.
(ב) המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי.
(ג) המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות.
7) התיישבות יהודית.
(א) המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה.
8) לוח רשמי. הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה ולצידו ישמש הלוח הלועזי כלוח רשמי; השימוש בלוח העברי ובלוח הלועזי ייקבע בחוק.
9) יום העצמאות וימי זיכרון.
(א) יום העצמאות הוא יום החג הלאומי של המדינה. (ב) יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה הם ימי זיכרון רשמיים של המדינה.
10) ימי מנוחה ושבתון. שבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינה; למי שאינם יהודים זכות לקיים את ימי המנוחה בשבתם ובחגיהם; פרטים לעניין זה ייקבעו בחוק.
11) נוקשות. אין לשנות חוק יסוד זה אלא בחוק יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת.
זהו הנוסח המלא של החוק... לדעתי סתם עשו סיפור מזה, חוק הלאום בעצם מעגן את מגילת העצמאות בחוק.
אם אפשר לחלוק על סעף כלשהו זה אולי על היישוב היהודי, אבל גם זה לדעתי סעיף נכון.
אם אפשר לחלוק על סעף כלשהו זה אולי על היישוב היהודי, אבל גם זה לדעתי סעיף נכון.
שואל השאלה:
קראתי כבר את כל אלו אבל לא הבנתי מה זה אומר. אתם יכולים להסביר במילים פשוטות בבקשה?
קראתי כבר את כל אלו אבל לא הבנתי מה זה אומר. אתם יכולים להסביר במילים פשוטות בבקשה?
אנונימית
הוא בעצם אומר המדינה הזאת היא לא רק דמוקרטית, אלא שייכת ללאום היהודי, ומעניקה עדיפות לשפה, להיסטוריה ולתרבות של העם. כמו כן התיישבות בארץ הזאת היא זכות של העם היהודי והמדינה תעודד אותה.
שואל השאלה:
אז למה כולם כל כך נגד החוק? זה גם ככה מה שקורה פה, גם לפניי החוק
אז למה כולם כל כך נגד החוק? זה גם ככה מה שקורה פה, גם לפניי החוק
אנונימית
שואל השאלה:
אה, אוקיי, תודה :)
אה, אוקיי, תודה :)
אנונימית
א. יש אנשים שהאינטרס שלהם הוא לא בעד המדינה היהודית.
ב. הדרוזים חושבים שזה מפלה אותם והופך אותם לאזרחים סוג ב'...
אני לא כל כך מבין למה, כיוון שזה לא משנה את ההתנהלות של המדינה מבחינת היחס לדרוזים בשום צורה... דרוזי שירצה להתיישב במדינה לא יקבל תשובה שלילית אם הוא אזרח שלה. ואין שום זכויות עודפות לאזרח יהודי כלשהו.
ב. הדרוזים חושבים שזה מפלה אותם והופך אותם לאזרחים סוג ב'...
אני לא כל כך מבין למה, כיוון שזה לא משנה את ההתנהלות של המדינה מבחינת היחס לדרוזים בשום צורה... דרוזי שירצה להתיישב במדינה לא יקבל תשובה שלילית אם הוא אזרח שלה. ואין שום זכויות עודפות לאזרח יהודי כלשהו.
ההתנגדות היא סתמית.. בגלל שרשמית התייחסו רק ליהודים בחוק למרות שעם הניסוח של החוק הדרוזים מקבלים יחס מתוקף מגילת העצמאות שמתייחסת לדברים - החוק זה רק תוספת למגילה בדברים שקשורים ליהודים
המצב לפני החוק היה המצב כמו אחרי החוק ועכשיו הוסיפו סעיף שמדבר על מגזרים שמשרתים בשירותי הביטחון במדינה ויקבלו הכרה ערכה ודאגה לצרכים שלהם (שהיה כבר במגילת העצמאות)
אז היה ידוע שהמדינה היא מדינה יהודית עוד לפני זה.. השפה הרשמית הייתה עברית בתור השפה המדוברת
פשוט יהודים קיבלו אפשרות לבנות ישובים יהודים שיוכלו לחיות בהם את החיים שלהם על פי המסורת שלהם (כמו שבבני ברק העיר סגורה בשבת למשל) ורשמית עברית זה השפה הרשמית
באמת זה היה רעש גדול מיותר
המצב לפני החוק היה המצב כמו אחרי החוק ועכשיו הוסיפו סעיף שמדבר על מגזרים שמשרתים בשירותי הביטחון במדינה ויקבלו הכרה ערכה ודאגה לצרכים שלהם (שהיה כבר במגילת העצמאות)
אז היה ידוע שהמדינה היא מדינה יהודית עוד לפני זה.. השפה הרשמית הייתה עברית בתור השפה המדוברת
פשוט יהודים קיבלו אפשרות לבנות ישובים יהודים שיוכלו לחיות בהם את החיים שלהם על פי המסורת שלהם (כמו שבבני ברק העיר סגורה בשבת למשל) ורשמית עברית זה השפה הרשמית
באמת זה היה רעש גדול מיותר
באותו הנושא: