מה הייתם עושים אם הייתם קמים בבוקר והיה לכם שיער כמו של אמיר חצרוני?

צוהל משמחה

מתה

יוצאת להשוויץ

שואל השאלה:
אני הייתי מודה לבורא עולם (לא נכנס לדיון אם זה ה' או השטן או כל אחד אחר כרגע) שהביא אותי עד רגע זה

מתאבדת

עושה גאלח

אם היה בי משהו דומה לאיש הזה הייתי קופצת מהחלון או משהו
סתם אבל לשאלה, החלקה או משהו איכס

חוזרת לישון. ולא קמה יותר.

לא הייתי מסתפרת לעולם

צובעת אותו ואז עושה מחליק

הייתי מנשקת לעצמי את השיער ומלקקת את המראה מאושר
ומצלמת לאימוש שיש לי שיער מושלם של פרופסור נאה ביותר עם פסיכומטרי גבוה
תמיד תהיתי מהו אושר אמיתי אבל אני בטוחה שברגע שיהיה לי את השיער הנאה של הפרופסור החתיך חצרוני הכל יהפוך להיות הגיוני פתאום.. ולמרות שהוא כנראה ידרוש את השיער שלו חזרה וליבי ישבר אני אזכור את המשפט של אמירוש "אין דבר שלם יותר מלב שבור"

גאלח