97 תשובות
ילדה מביכה שאוהבת ורוד.
חדי קרן וחוסר מודעות.
שואל השאלה:
יפה, אני יותר טיפוס של סגול ויש לי הוכחות שחשבתי שהשמדתי
ילד שמנמן וחמוד
ריבים
אנונימית
כינים
אנונימית
המנהלת שושנה
ילד שכולם קיללו והרביצו לו
אנונימי
את זה שכל הכיתה חשבה שאני מאוהבת בילד שהייתי ידידה איתו
אותי לובשת ג'קטים ומכנסיים ארוכים ונעלי ספורט כל יום
את המורה המעצבנת שלי למתמטיקה שהייתה לי בכיתה ג ד
ואותי בתור ילדה "דכאונית" בכיתה ו. אני יכולה להגיד שעיצבנתי מלא אנשים בכך שהייתי רק דכאונית כל הזמן בלי סיבה
כמובן יש עוד מלא דברים מביכים או מעצבנים או מצחיקים אבל נה מספיק
להבין את זה שיכולת לא לבוא לבית ספר אף פעם ועדיין הייתה לך אותה תעודה בחטיבה וזה שיסודי לא עזר לי אף פעם והיועצת הגרועה שהייתה לי אבל מצד שני גם עכשיו יש לי יועצת גרועה...
הבית הקודם שגרתי וגדלתי בו מאז שאני זוכרת את עצמי :(
חרם
אנונימית
ימים שחורים
שכבה ענקית מגובשת
הטעם ה-מזעזע- שהיה לי בבגדים
פשוט אוי ואבוי.
ספינר, סליים, קלאש רויאל והרבה קרינג'.
כיתה לבד עם סנדביץ'
הפסקות אוכל
מגלים עם דורה
כיף סימה ומאפייה (היה ליד הבית ספר שלנו מאפיה וסופר אז תמיד קנינו משם דברים)
סבל, בדידות ורוע...
סקס , סמים ואלכוהול
אנונימי
טייצים צהובים ירוקים וורודים, טרנינגים מחרידים וקיצר חוסר מודעות עצמית
בעיקרון כמה ששנאתי להיות שם
הייתי ילדה נוצריה בבית ספר יהודי דתי.
ומשום מה עולה לי לראש גם קלסר מדבקות חח
בריונות וחרם .
אני נזכרת שבכיתה ב חברות שלי עברו דרך גדר שהיא בין הבמה לכיתות א-ג. והן עברו את זה בשלום והן הכריחו אותי, אני נתקעתי שם וצרחתי, ובגלל שזה היה בהפסקה כולם ראו אותי שם תקועה. עד אחרי כמה זמן הוציאו אותי.
שהמורה המפגרת שלי למתמטיקה אמרה לאמא שלי :"לילדה יש חור זיכרון" במבטא רוסי מעצבן
חחח הייתי במין חבורה כזאת שנחשבות מקובלות,בכיתה של חננות רצח,שקינאו בנו רצח,אז פעם אחת היה מפגש כיתתי ואנחנו במקום ללכת הלכנו למפגש אחר של שכבה מעליינו,ומאז לא הזמינו אותנו,וקראו לנו חבורת הזבל אני מתה.
אנונימית
זוועות
טייץ איילים
מזכיר לי כמה עלוב זה לעלות לכיתה ח' ושזה ייחשב עדיין יסודי
את המחנכת הכלבה
אנונימית
א-ג חיה בסרט קשה, בטוחה שכולם שפוטים שלה.
ד-ו ילדה דיכאונית שהבינה כמה מטומטמת היא הייתה ושהעולם הוא לא מה שהיא חשבה אז היא מתחילה ללבוש רק שחור. חחח
סבל יום יומי, דיכאון שאף אחד לא יודע עליו, מחשבו. שלא מתאימות לילדים בגיל הזה, הרבה תסכול, ניסיונות התאבדות כושלים ועוד יותר מידי דברים.


אבל עכשיו אני בסדר לגמרי טיפלתי בעצמי במשך חודשיים שלמים של המעבר בין יסודי לחטיבה
אני עכשיו עולה לחטיבה ):
אנונימית
אני מרגישה שאני היחידה שלא שנאה את תקופת היסודי שלה חח. אני אהבתי את היסודי והייתי שמחה לחזור(אם זה רק לתקופה קצרה) ואף פעם לא היו לי הרבה חברים(היו לי רק איזה 2 חברות הכי טובות וזהו בערך) והייתה תקופה שהמציאו עלי שאני חברה של ילד שנחשב בכיתה ל"חנון" וכל מיני כאלה אבל עדיין תמיד הייתה לי לפחות חברה אחת והתרחקתי מצרות ודרמות והייתה לי תקופה די שלווה וטובה וגם בחטיבה ובתיכון, לא יודעת אני שומרת על חיים די רגועים והיו לי תקופות לא טובות אבל באופן כללי היסודי נראה לי היה מהתקופות היותר טובות, מרגישה שדברים היו קלים יותר בעבר..
אנונימית
ברוך שפתרנו.... שנאתי את תקופת היסודי, הייתי די מנודה. כאילו כולם הסתדרו איתי אבל הם לא ממש היו חברים שלי ולא הייתי יוצאת מהבית עם חברים. תודה לאל התקופה הקשה הזאת מאחורי
ילדה ביישנית רצח בגלל מורות מלחיצות ומפגרות
ביטחון עצמי מאוד נמוך אבל היה לי בהרבה יותר כיף שם מאשר בתיכון
למה לא הורדתי את הפוני
חיי שרה בהפסקות
החוברת שבילים
טלי ביטון
- צמרמורת-
אנונימי
הרבה שנאה כלפי הכיתה שהייתה לי (בעיקר אנשים ספציפיים)
בדידות, דיכאון :-(
הפרצוף היפה שלי בגיל 9
שיעור חינוך מיני
החברות הישנות שלי והפחד המוגזם מהסביבה

ופלסטלינה, הרבה פלסטלינה.
שלום כיתה א
תקופה פאקינג נוראית
שירדו עליי בגלל שלא דיברתי
חרם וכו
פרצוף חלק בלי פצעונים!
אנונימית
שלפני חודשיים עדיין הייתי שם
וואו חוסר טעם בבגדים וחברות צבועות.
*מקיאה*
גוש ענק תקוע בגרון שצועק "אוברייטדדדד!"
איך הפכתי מהילדה הכי מקובלת לילדה הכי דחויה למרות שהשתנתי לטובה. וריב ענק בוואטסאפ שבסוף נגרר גם למשטרה
אנונימית
משחקים
חבורה מגובשת ששרדה את השנים הטובות של היסודי.
ילדה לא משקיעה עם ציונים ברצפה שחיה באשליה שהיא גאון.
מרגישה שהיא יכולה לצאת על כולם כי היא ילדה שמוגנת מכל הצדדים עם חברים אבל לא מלכת הכיתה.
תקופה חשוכה...ילד מיוחד שהחביא את עצמו בתוך קופסא וניסה להתחפש לכולם
תאמת ? בחרם שהיו עושים עלי .. ואחרי 3 שנים שוב נדפקתי עם אותם הילדים בתיכון .. הם חשבו שגם הפעם הם יצליחו מסתבר שעשיתי להם בית ספר
אנונימית
חוסר מודעות בלבוש
שקטנ,חנונית,חוסר מודעות.
שהייתי חנון מציק וחסר מודעות שבקושי היו לו חברים וכולם לא סבלו אותו והציקו לו :)
חוסר מודעות עצמית וחצאיות. סיוט.
אנונימי במבההההה
זאת בדיחה מהיסודי, בגלל זה זה בכינוי שלי
פוני עקום (היה טרנד) , אלבום מדבקות , גומי , קלאס .
מתלהבים שכיתה ו , משמרות זהב .
מתלהבים שעולים לחטיבה אבל לא יודעים מה מחכה להם אחרי זה .
ורוד זה צבע מגעיל , היו צוחקים על מי שהיה מזכיר את הערוץ הופ .
הפסקות אוכל !! התגעגעתי כלכך ... שהיו מוציאים קופסאת אוכל ומגבת קטנה כזאת עם ציור שונה לכל אחד .
טייץ איילים.
ויש עוד הרבה אבל אמא שלי בדיוק חזרה עם עוגת שוקולד אז הלכתי .
אנונימית
הילדה שעשתה לי בריונות ואיך שרציתי להרוג אותה.
לנסות להסתובב עם המקובלים.
החברים שלי ביסודי שהם חברים שלי עד היום.
פתיחת קהילה ענקית באינטרנט.
ובכללי גילוי האינטרנט.
שתי חוויות ישירות עלו לי לראש
1.עלתה לי על הכתף עכבישה גדולה עם ביצה (יש לי פוביה מעכבישים) ואחרי שאני וחברי דרכנו עליה יצאו מלא עכבישים קטנים... מיותר לציין שברחנו
2.הברזתי משיעור פעם ראשונה עם חבר (כשהייתי בכיתה ג) ו4 ילדים מכיתה ו ראו אותנו בחוץ והכריחו אותנו לחזור לכיתה כשנשארו חמש דקות לסוף השיעור(צעקות איומות מהמורה)
כל כך חוסר מודעות
כלפי הכל
אם זה אנשים שחשבתי שהיו חברים שלי ובעצם עשו עלי חרם ואני לא שמתי לב
אם זה בלבוש-שהלוואי שהתמונות ייעלמו... מכנס טרנינג ורוד עם סנדלים וחולצה ירוקה(תמונה אמיתית)
ואם זה בדיבור או בשליטה על עצמי שהייתי פתוחה מידי עם יותר מידי חפירות ומעט מידי מודעות לתגובות של האנשים


תקופה נוראית... אבל הייתי שמחה לחזור לפרק זמן מסוים בה שבו נהנתי(כל השאר היה חרא)
אנונימית
נדלקתי על כל פאקינג ילד בכיתה שלי
ילד טיפש מעצבן ומוזר שהיה לו קשה ביסודי
חרא.
המון המון חרא.
רחב לא באמת מכרה לחם.
ילד עם חוסר מודעות עצמית בשיט
אנונימית
אלבום מדבקות
פוגים וסופר גול
שוטרים וגנבים
לפני החופש...
הואו...חוסר מודעות...
יאללה חטיבה...
בהצלחה לי?
אני רק בהתחלה!
המון ריבים וסיכסוכים בין חברות , לא אהבתי את הטוסיק שלי והייתי שמה טייצים ורודים מזעזעים, אבל היה לי הכי כיף בעולם לשיר בהפסקות אני וחברה , אב הייתי מנודה גד רבתי המון עם "חברות" ה ו התחברתי קצת גם לשכבה , והיה ממש כיף אני זוכרת את המורה שלנו לשירה שכל כך אהבתי אותו ואת המורה שלי בכיתה ו שהיא היתה מושלמת, ואת המזכירה שהיתה מלעונה כזאת מצחיקה התקופה הכי יפה שלי.
נעליים עם סקוצ'ים
הצקות מילדה מטומטמת בשכבה שלי
חוסר מודעות אבל היה הכי כיף בעולם
הפעם ההיא בקיטנה של כיתה ד' המנהלת שלי צעקה עלי כל כך חזקה שיצא לה דם מהאף זה היה שירות לציבור כי הוא לא יכלה לדבר חודש וחצי כזה אחר כך אז היא לא צרחה על אף אחד אחר
סיוט, ילדים מעצבנים, הרגשתי מוזרה ולא קשורה, היה לי בעיות עם הגוף שלי, אפילו פרשתי לחצי שנה ואז חזרתי .. בקיצור תקופה לא טובה
אנונימית
כיעור וכיף
כמה שסבלתי שם וכמה שאני שמחה שעברתי דירה
רק טרנינג! גם בקיץ כי התרגלתי לזה ולא אהבתי ללבוש משהו אחר איזה מכוער זה היה xd
אנונימית
ילדה מכוערת עם כרס בלי מידעות
שהחיים היו קלים וטובים אז...
ושהייתי הולכת עם קשת יוניקורן לבית ספר ולא היה לי אכפת חח
שואל השאלה:
סהכ הלכתי לנמנם ושקמתי אני רואה 105 התראות בסטיפס
המחנכת שלי שהרביצה לנו
ועוד מורה אחת שהפילה איזה מישהו וגרמה לילדים לבכות ובמזל היא עזבה