יש פה כאלה חסרי ביטחון? איך זה מתבטא אצלכם?

הייתי פעם חסרת בטחון.

זה התבטא בכך שהתביישתי מכל דבר, התביישתי לדבר, לעמוד על שלי, להילחם עבור דברים שאני רוצה, לשקוע ברחמים עצמיים.

להביע את עצמך מול כולם, להתבייש במקומות חדשים/אנשים חדשים שלא קרובים אליי

כשאני עומדת על במה לדוגמה הרגליים והידיים שלי רועדות, אני בחיים לא אגש לדבר עם מישהו (גם עם החברים הכי טובים שלי) כי אולי הוא לא רוצה לראןת אותי עכשיו, אני חושבת שכולם הם אלילים ואני כלום

אני מתביישת לדבר מול הכיתה וקשה לי לפתח חברויות:/

היי
פעם הייתי הרבה יותר חסרת בטחון, עכשיו זה התאזן קצת.. אבל זה מתבטא בכך שאני לא מדברת הרבה, נלחצת מכל תגובה של אחרים- איך הם יגיבו לדברים שאני עושה/אומרת, מתביישת לעמוד מול קהל, מדברת בקול חלש יחסית..

זה משתנה כל הזמן ותלוי באיך אני מרגיש באותו רגע... כשאני מרגיש ככה אז אני יותר שקט, פחות אומר מה שאני חושב ופחות מעיר הערות...

אצלי, חרדה חברתית...

שואל השאלה:
איך הוא האיר את עיניך מה הוא אמר או עשה?

שואל השאלה:
אבל כלום לא עוזר לי

שואל השאלה:
בטח שיש למה שלא יהיה