רק בעיניי הרבה משתמשים סתם מכניסים את עצמם לדכאון בגלל שטויות?

די בטוחה שבגלל דברים כאלה הם לא באמת בדיכאון, אלא אומרים את זה כביטוי,שהם מאוכזבים או משהו

זה לא אשמתם ...

החיים עצמם הם בכלל לא טרגדיה, יש לנו עולם נפלא שאנחנו זוכים להתעורר אליו בכל יום מחדש. נכון, לפעמים קשה אבל אי אפשר שבכל פעם שמשהו קורה לנו ישר להתייאש ולהישבר. חבל שאנחנו לא יודעים להעריך יותר את מה שיש לנו, את כל הדברים מהקטנים ביותר שאנחנו לוקחים אותם כמובנים מאליהם.. בכל מקרה אני מסכימה איתך לא צריך לעשות סיפור מכל שטות וגם בדברים היותר גדולים וקשים, צריך למצוא את הכוחות ולהתמודד איתם. הכל לטובה.

שואל השאלה:
אז יש הבדל בין אכזבה לדכאון

לא נראה לי הדברים הם כמו שמגדירים אותם בכתב פה בסטיפס, למה אם כן.. אין תקווה לאנושות.

מן הסתם שיש הבדל. אבל ככה הם מבטאים את זה, כ"יואו איזה דיכאון"
זה כמו בסגנון של "איזה מעצבן"

דיכאון זה לא בחירה
אבל בא לי למות אני גבוה זה באמת מטומטם

אני לא מבינה למה אתם שופטים, כל אחד ומה שמצליח לשבור אותו ביי.

יש דברים שבאמת קשה לחיות בלעדיהם .. לי למשל כשנהרסו לי העדשות צבע הייתי בדיכאון כי הם עוזרות לי עם הביטחון העצמי איכשהו . אצל כל אחד זה שונה אבל חלק פשוט משתמשים בזה כסלנג כזה