אני רוצה לצאת מארון הקודש(המשפחה שלי דתית ממש ותמיד דוחפים אותי לטקסים ובבוקר לקום לבית הכנסת וזה ואין לי חשק יותר)

אל תגיד להם בנתיים כי אם כמו שאמרת הם יעיפו אותך מהבית עדיף
שתהיה מבוסס כלכלית ותוכל להשכיר דירה (או לקנות) ורק תספר להם

עדיף לחיות בפחים מאשר לחיות כאדם שאתה לא.
אתה תמיד מוזמן אלי(:

אתה גיי?

מזדהה:/ נראלי שעדיף שתחכה אם להגיד להם תגיד להם רק אחרי שהיה לך לאן ללכת ואיפה להיות או שתחכה לגיל 18

תספר להם, אל תסתיר את זה. אל תחייה כבן אדם שאתה לא רוצה להיות, זה בחירה אך ורק שלך במה ובמי להאמין ואם בכלל להאמין, אם באמת הם לא יקבלו את זה או שאתה חושב שהם לא יקבלו את זה אל תספר בנתיים תמשיך לעשות את זה בסתר עד שיהיה לך כסף לקנות דירה משלך ותעשה שם מה שתרצה.. בהצלחה :)

1. לצאת מארון הקודש הכוונה להגיד שהוא חילוני במשפחה דתית.
2. אל תספר לכולם בבום, תספר לכמה חברים, ואז לאח/ות, אט אט המשפחה תקלוט שאתה פחות ופחות דתי, אתה יכול להגיע להסכם עם ההורים שלך תהיה דתי עד גיל 18 בבית ולאחר מכן תהיה חילוני
3. אתה יכול לפנות לעוד יוצאים בשאלה באתר שיעזרו לך, אליי לדוגמא.

כדאי לחכות לגיל 18 שתוכל לעזוב את הבית ולהשכיר דירה שיהיה לך איפה לגור כולם יכולים להגיד שעדיף להיות מי שאתה למרות שתצטרך לגור ברחוב אבל בתכלס זה לא נכון אני לא מעדיפה לגור בפח כדי שהמשפחה שלי תדע מי אני באמת אני מחכה לגיל 18 ועד אז אני יעבוד וגם אחרי כדי שאני אוכל להשכיר דירה ולעזוב את הבית אם אתה תגיד להם יהיה לך אחרי זה יותר קשה למצוא עבודה אם אתה תשאר בבית ככה לפחות יהיה לך גם בגרות

תחכה ל18

תסביר להם בעדינות מה שעובר עליך... אם אני הייתי המשפחה סביר להניח שהייתי מבינה ומקבלת. זה לא מקרה נדיר.. אבל עדיין, זה לא משהו שקל לקבל אז תבין גם אותם

אל תפחד , תלך עם הרצונות שלך , הם ההורים שלך והורים נורמליים ואמיתיים רוצים שיהיה לילדים שלהם טוב ומאושר ואם הם יזרקו אותך מהבית בגלל איזה דת וכל זה (שזה לא וודאי שיש אלוהים) אז הם צריכים להתבייש בעצמם ומבחינה חוקית אסור להם להעיף אותך מהבית