למה אנשים עושים מינוסים לכאלה שאומרים שהם לא מאמינים? זה לא שאמרנו משהו לא בסדר כולה לא מאמינים למה המינוסים?

תאמת ראיתי באיזה שאלה שלמאמינים עושים מינוס ואתאיסטים פלוס

כי הם לא מסכימים וקשה להם לשמוע אמונה שנוגדת את שלהם.

היפכא מסתברא

לא ^ היא צודקת. לאתאאיסטים עושים מינוסים וזה דבר שהוא נפוץ פה.

כי לפעמים כשהם כותבים אתזה מוקצן וזה מעצבן אז מגיע להם מינוסים

שלא תבינו לא נכון פשוט יצא שאחד כתב מוות לדתיים אז כן מגיע לו מינוס

ברור שמגיע לו מינוס הוא קיצוני והוא טועה כמובן ^ אבל זו לא הכוונה.. עושים מינוס רק בהבעת דעה

אני יודע שאת חושבת אותו הדבר עלי כי זה הנטיה כשמשוחדים לדעה מסוימת אז זהו - העולם נראה רק ככה וזהו .
וכשאני מסוגל לגשת לטיעונים של אחרים ולחקור את העולם שלהם ולשאול שאלות לגביהם ואז לנהל שיחה מהעולם שלהם מאשר רק שלי להגיד "התנ"ך אומר או "אלוהים קיים נקודה" " אז כנראה שאני הזה עם באמת הראש הפתוח וזה הצד השני שמקובע שרואה את העולם בצורה יבשה ושצריכה חשיבה יצירתית בשביל גם המדע וגם בשביל לראות דברים בצורה נכונה יותר.

אתה לא עם ראש פתוח ראיתי כבר תשובות שלך ואתה סגור בדעה שלך אל תתייפייף

אני יודע שאת מגיעה עם ראש סגור ובספק אם תוכלי לציין בכלל על מה את מדברת.

עובדתית כשאני מדבר עם אנשים אני מדבר מתוך העולם שלהם והם מתקשים לדבר מתוך נקודת המבט שלי מה שמראה שכנראה אני עם ראש פתוח נכון?

אם אני מדבר עם אתאיסט אני מדבר על מדע והמחשבה המושגעת שזה פשוט עולם אדיש שנוצר בצורה אדישה ואז אך אפשר בכלל לתת ערך למשהו אם זה המצב ?
או שסטטיסטית כמה שתלכי יותר אחורה מדעית לנסות להסביר את קיום היקום דרך מדע ככה יצא שהסיכוים גדולים יותר שהוא נוצר על ידי בורא שנותן לו ערך.

ועוד ועוד ועוד - ככה מראה שאני עם ראש פתוח ואת עם אטום שאת רוצה שהתשובה שלך תיהיה צודקת במקום שהיא באמת תיהיה צודקת.

אני חושבת שהכוונה של שואלת השאלה זה בתשובות שליטרלי כל מה שרשום זה "לא מאמין/ה".
אבל אני רואה גם הרבה שאלות שהמאמינים מקבלים מינוסים ואתאיסטים פלוסים.
לדעתי זה ריב מטופש. אם למישהו מגיע מינוסים, זה לקיצוניים שלא מעריכים את הצד השני. אלו שאומרים "אמונה זה ילדותי" או "אתאיסטים הם מטומטמים".

הנבחר שקיים, אני לא חושבת שזה שאני אתאיסטית אומר שיש לי ראש אטום. אני חושבת שזה אומר שחשבתי ביני לבין עצמי על השאלה האם ה' קיים או לא, וגיבשתי את הדעה שהקיום שלו לא נשמע לי הגיוני, באופן אישי.
אני לא חושבת על המציאות באופן מקובע, אני מסתכלת *בעיקר* על עובדות. לא רק על עובדות. יש דברים בנוצע למציאות שיש לי דעה בנוגע אליהם, ויש גם דברים שלא מעניין אותי להתעסק בהם, כמו - מה יקרה אחרי שנמות? מה הטעם לחקור ולהתקדם? אני לא מתעסקת בשאלות האלו כי זה לא מעניין אותי מה יקרה אחרי שאמות ומה הידע הזה באמת נותן לי. כיף לי ללמוד, כיף לי לחיות, אני רוצה להשאיר חותם ולא באמת מעניין אותי אם אחרי שאמות באמת אשאיר חותם או שהעולם יושמד מיד אחרי המוות שלי. יותר מעניין אותי לנסות להשאיר חותם ולנסות להשפיע על אחרים, כי זה נותן לי סיפוק ואושר. יותר מעניין אותי ללמוד דברים רק כי זה כיף. זה נותן לי סיפוק, זה גורם לי לאושר, וזה מה שמעניין אותי.
לא אכפת לי גם למה זה שזה נותן לי אושר זה דבר חיובי. באמת שלא.
אני לא צריכה יותר מידי משמעות כדי להנות ולנסות, אודם לא מעניין אותי באמת איך העולם נוצר, מעניין אותי מה נוצר תוך כדי היווצרות העולם ואיך מה שנוצר עובד.
אני לא מבינה איך זה שאני לא מאמינה הופך אותי ישר לבעלת ראש אטום. גם אם הוא קיים, זה לא באמת מעניין אותי.

קודם כל באתי לכתוב שבהחלט מן הסתם יכול להיות אתאיסטים שיש להם באמת ראש פתוח ואז כשמנהלים איתם שיחה אפשר לתת להם נקודות מבט שאולי היו צריכים להיות כשהם עירערו על הקיום של אלוהים שבגלל זה הם החליטו להיות אתאיסטים.
כי בהחלט יכול להיות כאלה שישאלו וינסו להבין את הנקודה של הצד השני ותיהיה פתיחות מסוימת באמת גם אם יש ביטחון בחלק גדול מהתשובה עדיין יהיה מספיק פתיחות וביטחון בשביל לדון על הדברים ובאמת לנסות לדון עליהם..

רק שמה... חלק גדול מהאנשים שדיברתי איתם - אתאיסטים - היו רחוקים מזה.
הם מנסים להיאחז במחשבה בכוח וגם בצורה מדעית אני יביא להם דברים מבוססים וגם היגיון - קצת שימוש בשכל של האדם מאשר להתסמך על מדען שכתב משהו (כמו רב שמטיף למאמינים) ואז כשאני מראה איפה זה טעות - כי בני אדם יכולים לטעות - גם מדענים - יש התעקשות רגשית שמלווה עם בעיה להסביר איפה הם חושבים שאני טועה.


עכשיו בכל העניין הזה באתי להגיד לך - תשמעי, יכול להיות שיש לך ראש פתוח.

ואז נתקלתי בשלל ההסבר שלך שכלל " מה אכפת לי " שזה תשובה רגשית ותשובה שאוטמת אדם ממחשבה כי אם קיים אלוהים אמור להיות אכפת לך נכון? הגיוני. הבורא שיצר את הכל מן הסתם את תרצי לדעת מה הוא רוצה ומצפה ממך. ואם תגידי על זה "מה אכפת לי" אז את מנותקת לגמרי ממה שאני מנסה להגיד ומגיעה ממקום אטום הרי אם אנחנו בישראל - ויש מלך . את תגידי מה אכפת לי? הוא יקבע וקובע את החיים שלך .

כל העניין של התשובות הרגשיות האלו - מה אכפת לי? מזיז לי? כל אלה זה סימן לאטימות וזה רחוק מדיון ענייני ופתוח.

באמת אבל שלא ישנה לי אם אלוהים קיים או לא .-.
חוץ מזה, כמו שאתה לא תשנה את דעתך על קיומו של אלוהים, ככה גם הרבה אתאיסטים. אל תשכח שבעיקר אם נולדת לתוך אמונה מסויימת וחונכת ככה, אם לא יתנו לך טענה ממש מנומקת, קשה לאדם לשנות את דעתו כי זה מה שהוא מכיר.
אני הייתי בשני העולמות, גם של האמונה וגם של אי האמונה, והחלטתי שלא באמת מעניין אותי אם הוא קיים או לא, כי זה לא ישנה את השאיפות שלי ואת הסיבות שלי לקיום שאני מאמינה בהן.
אז כן, זה לא משנה לי ממש. אני מגדירה את עצמי כלא מאמינה כי אישית הרעיון של ישות מקסימלית לא נשמע לי הגיוני, יש בו סתירות מאוד פשוטות שאפשר לחשוב עליהן (ולא רק הסתירה של אבן שהוא לא יכול להרים, זה תירוץ דיי עלוב וחרוש).
אם אני אגלה שה' כן קיים, אם שבעתיד אראה את האמונה בזווית אחרת שכן תראה לי הגיונית, אז כנראה שכן אאמין, אבל זה לא ישנה את דרך החיים שלי, אז זה לא מעניין אותי כל כך.
גם אם היה בעצמו יגיד לי שאם אמשיך לחיות כמו שאני חיה אני אלך לגיהנום.

נכון שזה יכול להעיד על אטימות, אבל זה תלוי מאיזו סיבה. ברור שיעניין אותי לשמוע נימוקים למה הוא קיים או לא קיים, אבל עצם הקיום שלו בעצמו? לא מעניין אותי. כמו שלא מעניין אותי דונלד טראמפ או ביבי נתניהו או מלכת אנגליה, גם אם לפחות חלק מהם כן משפיעים על החיים שלי בצורה כזו או אחרת. אולי בעתיד זה יעניין אותי, כרגע לא.

קודם כל גם אני מגיע משני העולמות.

דבר שניה - אך אז את יכולה להגיד שאת באמת עם ראש פתוח אם את אומרת בצורה מפורשת שגם אם יציגו בפניך הוכחות - ויותר מזה ה' בעצמו יבוא ויגיד לך שהוא קיים ומה הוא רוצה ממך - את עדיין תשארי עם אותה המחשבה אך זה פתיחות מחשבתית? זה בדיוק ההגדרה של אטימות . שגם אם מציגים בפניך משהו , תשארי באותה הדעה.

זה עדיין אטימות.. זה עדיין לשמוע ולראות עובדות בכוונה לאטום את עצמך ולהמשיך באותו המסלול זה בדיוק ההגדרה של אטימות.

מה? אמרתי שלא תהיה לי בעיה לקבל את זה, אני פשוט לא ארצה לשנות את צורת החיים שלי .-. איך זה אטימות?

ואני חושבת אותו דבר עליך^

כי אני חולק וחושב שאתאיסטים חושבים ממש קצת על המציאות ממקום מאוד מקובע של מדע יבש וראות צרה רק מהנקודה הזאת ואני חושב שזה רע אז אני מסמן מינוס

כי אם בא אליך ה' - ואומר לך שהדברים שאת עושה את צריכה לשנות אותם - ותזכרי, מדובר בבורא. מי שברא את הכל שקובע את הכל כולל אך זה ישפיע עליך בחיים ובכלל אפילו אם זה נגיד גן עדן וגיהנום. עדיין תמשיכי להעשות הכל כרגיל ?