אני שונאת את החטיבה

כולם שונאים בית ספר,אל תדאגי תהי אופטימית ראש פתוח ויהיה לך יותר כיף
אם את רוצה לפרוק או סתם לדבר אני פה
בהצלחה :)

את רק הולכת ללמוד איתם באותה כיתה, את לא חייבת חנהל קשר מאולץ עם אף אחד.
לי אין חברים שם בכלל ואני בסדר.

לדעתי בחטיבה יותר טוב לפחות אצלי זה ככה כי ביסודי זה היה כל כיתה לעצמה ואחרי שעברנו הפכנו לשכבה מגובשת וכבר לא מתייחסים אלינו כמו ילדים קטנים

שואל השאלה:
עכשיו כל הכיתה שלנו מחולקת להמון קבוצות, ואני יודעת שאי אפשר לצפות מכולם להיות חברים אבל עדיין.. זה לא מרגיש כמו שכיתה אמורה להרגיש. אבל בעצם זה לא יכול להיות רק הבית ספר שלנו. כי דיברתי על זה גם עם חברים מביתי ספר אחרים (שאני מתגעגעת אליהם ועם עדיין היינו ביסודי אז עדיין היינו בותו בית ספר..) והם הסכימו איתי לגמרי. אולי חוץ מאיזה שתיים, שאלוהים כמה שאני מקנא בהם על זה שאצלם הכל אותו דבר. עוד משהו שלא מרגיש כמו בית ספר רגיל זה שהכל משעמם (לא אני לא מדברת על שיעורים, זה תמיד משעמם) אין צחוקים בכיתה יותר, אין פעילויות של בית ספר (כל הדברים האלה שתמיד יש בסרטים שנראים ממש מגניבים..), אין קפיטריה וכאילו, ברצינות אנחנו בחטיבה!! אין זוגות אפילו, (באמת שביסודי היו המון זוגות ועכשיו כלום, זה מוזר תמיד שהייתי קטנה חשבתי שזה יהיה ההפך), אפילו אין דרמות נורמליות כמו בכל בית ספר נורמטיבי!! המקרי בכי היחידים זה ילדים שבכו כי הם מתגעגעים ליסודי, או שונאים את הכיתה שלהם ורצים לעבור (מודה שגם אני בכיתי כמה פעמים בגלל זה xd). אתם קולטים שאני מתגעגעת אפילו לדרמות? אני חושבת שבגלל שעברתי לחטיבה, זאת הסיבה שניהייתי כזאת נוסטלגית בשנה האחרונה, אני כל הזמן רואה תוכניות ישנות או נזכרת בדברים שקרו שהיינו ביוסודי, ואז מקבלת את ההרגשה הכי כיפית בעולם. אבל מעצבן אותי שכשאני רואה סדרה ישנה נגיד, זה כבר לא מרגיש אותו דבר. החופש הזה זאת הפעם הראשונה שאין בי אפילו טיפה של געגוע לבית ספר. אני ממש לא רוצה לחזור. בעצם אני כן רוצה לחזור. לחזור ליסודי.. שלא תבינו לא נכון, שנה שעברה ממש התרגשתי לקראת החטיבה והייתי אופטימית (וגם כבר מתתי להיפטר מאיזה מורה אחת שממש שנאנו אותה, שנאה משותפת כזאת של כל הכיתה חח.. יופי אפילו לזה אני מתגעגעת!!). כן, ידעתי שזה יהיה שונה מהיסודי אבל חשבתי שזה יהיה שונה טוב, אז בכיתי עם כל השכבה ביום האחרון וזה היה מאוד קשה.. וידעתי שאני יתגעגע מאוד ליסודי אבל לא חשבתי שיהיה בחטיבה כזה גרוע. ואז הגעתי לשם והכל התנפץ לי בפרצוף. אוף, אני ממש מתגעגעת ליסודי
אני עולה לכיתה ח' שנה הבאה וממש לא באלי להעביר עוד שנה שם וגם ממש כיף לי בחופש!! כאילו, אם חוץ מהבית ספר הכל גם ככה נשאר אותו דבר, אני עדיין נפגשת עם אותם חברים אחרי בית ספר (וממש קצת עם החברים החדשים, אצל כולם זה ככה, אני לא חשובת שמישהו מרגיש שהוא השיג השנה חברים באמת טובים בבית ספר, עוד פעם, סתם הפרידו את כולם מהחברים שלהם.), ועדיין הולכת לאותם חוגים והכל נהדר חוץ מהבית ספר הזה, אז מה הייתה הבעיה פשוט להאיר את כולם באותו בית ספר מכיתה א' עד י'ב?! מי חשב על הרעיון של לשנות בית ספר?!
זהו בעיקרון חח סורי שזה ארוך ממש פשוט הייתי ממש חייב לפרוק את זה איפשהו

גם אצלי זה ככה. גם הבצפר עצמו מקשה לגמרי. בכל שבוע 3 מבחנים, לימודים ברמה גבוהה, ספורט קשה ואני לא אוהבת את הכיתה. זה ישתפר אל תדאגי

אצלי דווקא זה היה הפוך. ביסודי היינו 2 כיתות בשכבה ושנאנו את הכיתה המקבילה לא התחברנו אליה ואם דיברנו אז זה היה כשרבנו. ובכלל בכיתה לא התחברנו כולם היו כמה קבוצות והיו ילדים שפשוט לא דיברנו איתם כמעט שש שנים. ושלא נדבר על המורים שלא היה להם אכפת מאיתנו ורק הורידו אותנו וניסו לשכנע אותי שאני לא מסוגלת ולא יכולה. וכשעליתי לחטיבה (עכשיו אני עולה לט) הכל פשוט השתנה אחנו הכיתה הכי מגובשת בשכבה ובכללי כל השכבה מגובשת ועכשיו אנחנו 8 כיתות בשכבה.המורים תומכים בנו ומאמינים. וריבים? כמעט ואין. אם ביסודי לא התגעגעתי בחופש הגדול לכיתה אז עכשיו אני מתגעגעת לילדים ולאווירה.

שואל השאלה:
אצלי זה בול ההפך xd

גם אצלי זה היה ככה השנה בדיוק
כתה ו ביסודי הייתה מושלמת וכתב ז הייתה זוועה
עם חצי מהילדים בכתה בקושי החלפתי מילה והפרידו אותי מכל החברות הכי טובות שלי ואתה מכיר ילדים חדשים אבל אתה יודע שזה אף פעם לא יהיה כמו פעם
והכתה מחולקת לקבוצות ותאמת שאני לא זוכרת תשם של איזה 4-3 ילדים וואי זה זוועה