ישלי בעיה רצינית .. אשמח לעזרה :)

יש לנו אהבה גדולה מאוד אבל הוא מוציא אותי מדעתי , כל הערה הופכת לריב גדול והוא בכל ריב חייב להגיד שאני אוהבת לריב שתכלס אם הוא היה מקשיב ולא מנסה להצדיק את עצמו כל הזמן זה היה נפתר בלי ריב , הוא כל הזמן מעיר לי שאני עושה משטות סיפור אבל אני כולה מעירה כי זה באופי להגיד משהו שמפריע לי ולא לשמור בבטן , הוא לא מספר מה קרה שהוא נפגע ואני צריכה לרדוף אחריו , בזמן האחרון אני פתאום מסוגלת לא לפנות אליו בריבים ישר.. היום הוא בא לדבר איתי ופשוט קמתי והלכתי , שהוא כועס אני רודפת אחריו ימים שלמים עד שהכל בסדר שוב ב100 אחוז וגם אם לא יותר משבוע... אז פשוט הלכתי שיבין שמתחיל להימאס לי ... הוא קרא לי שוב והתעלמתי .. הוא מזלזל ברגשות שלי בכך שהוא לא מקשיב לי ונמאס לי אז אני גם יכולה לזלזל בו... הוא יכול לא לדבר איתי ולא ישים לב בכלל... אם אני לא אשלח הודעה כנראה שלא נדבר , אני מאוד רגישה ואני חייבת להרגיש אהבה במערכת יחסים ואני לא תמיד מרגישה את זה ממנו ושאני מעירה לו על זה הוא אומר לי זה מי שאני ואני לא אשתנה לא טוב לך תילכי ... ואני כן יוצאת מאזור הנוחות שלי בשבילו לפעמים ולדעתי במערכת יחסים זה אמור להיות הדדי .. אני משכנעת אותו שעות שיספר לי מה קרה לו שהוא נםגע וזה לגמרי הפוך אני יכולה להיות שבוע פגועה ולא לענות להודעות ואם אני יגיד לו שלא באלי לדבר הוא יגיד לי : האה לא נרגעת? כי עוד זמן להירגע" ולא ינסה לעודד זה פשוט לא מעניין אותו ואני לא יכולה להעיר כי זה יגרום ריב ואינלי כוח כבר לריבים... אני לא מסוגלת להיפרד אחרי שנה וחצי יש ביננו אהבנ סהכ אבל אני נפגעת המון כי אני לא רגילה שלא מתחשבים בי ככה ... הכרתי בנות מבית ספר חדש שאני הולכת אליו .. הוא לא רצה לבוא איתי להכיר אותן כי הן חנוניות לדעתו והוא בכלל לא מכיר אותן והן ממש מוצאת חן בעיניי אבל הוא חושב רק על עצמו .. קבענו לעשות משהו היום אחרי שהוא כל החודש האחרון כמעט היה בעבודה וראיתי אותו אולי שלוש פעמים והוא ביטל לי כדי לצאת עם חברים למסיבה וזה כבר פאקינג פעם שנייה ואז הוא מתפלא למה אני כועסת וקמה שהוא מדבר אליי .. זה להרגיש עדיפות אחרונה ואין לי למי להגיד את זה כי הוא לא מקבל ביקורת ... אני מרגישה נורא ומיואשת... מה לעשות ???