העלתי סיפור לוואטפאד

אני חמדמדה שכזו!

אני

שואל השאלה:
הקישור

זה נחמד בסה"כ אבל יש כמה דברים שהפריעו לי: שימי לב שיש לך בעיות ניסוח לפעמים שקצת קשה להבין ועדיף לנסח את זה אחרת, למשל: ומאז שאני זוכר את עצמי את חווה התעללות (?), התחלנו ללכת בהליכה מהירה בהתחשב שהרגע קרסתי (המשפט כאילו קטוע, מה בהתחשב בזה שהוא קרס?) וכו'.
סליחה אם זה יצא ישיר מדי ובאמת תנסי לקחת את זה בקטע טוב זה רק דעתי ותעשי מה שבאלך, זה סיפור שלך. בקיצור זה נשמע סיפור עשוי מידי. כמו מהסיפורים שיש בכל מקום, מישהו שמכים לו ומרביצים לו ומישהי שעוזרת לו לעבור את זה וזה כאילו "הוא והיא נגד העולם" שזה קצת קיטשי ומאוס ודי צפוי שהם יהיו ביחד.
וגם ההתחלה שהוא נפל שם על הרצפה והוא אומר שהוא חושב שזה הסוף זה נשמע קצת דרמטי מדי... לא יודעת. אני פשוט חושבת שאם את רוצה לכתוב ספר כזה על בריונות בין ילדים זה צריך להיות ריאליסטי, לא אומרת שזה לא יכול לקרות אבל זה מרגיש כמו הסרט הזה של "בריונות ברשת" אם את מכירה? קצת קשה לי להתחבר לדמויות כאלה. שמציגים אותן כמושלמות וכולם מתעללים בהם והם נורא חזקים ולסיפור שהכל נורא בייסיק, של "שחור או לבן", בריונים רעים, 2 ילדים טובים.
וגם בקטע שמגלים שזה רק בכיתה א'. ילדים הם בדרך כלל- טוב, ילדותיים. פחות סביר לשמוע אותם מדברים ממש כמו בני נוער (למשל: דניאל, כמו בטח הבנת, או: חבל אני מניחה שאני אהיה קורבן אבל זה עדיף לסבול בשביל חבר אמת.)
וגם לא הבנתי למה היא קוראת לו חבר אמת? היא מכירה אותו בדיוק יום אחד.
יש מצב שאני טועה וזה לא ימשיך ככה וסתם שפטתי את הסיפור חזק עכשיו אבל זה הוויב שקיבלתי. מה שכן אהבתי את המשפט הזה של שהוא עונה לה בפשטות שזה רק ריב ובסוף מגלים שזה היה בכיתה א'. חפרתי ממש.

שואל השאלה:
ממש תודה. אני מעריכה את זה שאת נותמת לי ביקןרת בונה הרי בסופו של דבר המטרה היא להתקדם