13 תשובות
אתה יודע הכל אבל אתה לא יודע שאתה יודע עד שאתה יודע את זה
שואל השאלה:
אבל צריך לחשוב על התיאוריות האלה כי הם הגיוניות בדיוק כמו כל דעה אחרת שיש לך, רק שמה שאת חושבת נשמע הגיוני בשבילך, אבל אין באמת הבדל, שניהם אפשריים באותה מידה
אבל צריך לחשוב על התיאוריות האלה כי הם הגיוניות בדיוק כמו כל דעה אחרת שיש לך, רק שמה שאת חושבת נשמע הגיוני בשבילך, אבל אין באמת הבדל, שניהם אפשריים באותה מידה
אנונימי
מה הקשר בין מצב בו העולם הוא בדימיון שלנו ליכולת שלנו ללמוד?
שואל השאלה:
אבל חוקי הפיסיקה וכו' גם לא סותרים את התיאוריות האלה. לכן יש לך בדיוק אותם סיבות להתעסק בזה כמו שיש לך סיבות להתעסק בפיסיקה
אבל חוקי הפיסיקה וכו' גם לא סותרים את התיאוריות האלה. לכן יש לך בדיוק אותם סיבות להתעסק בזה כמו שיש לך סיבות להתעסק בפיסיקה
אנונימי
שואל השאלה:
כי אנחנו לומדים מאנשים ודברים אחרים, ואם הכל אצלנו בדימיון אז ממי/ ממה נלמד?
כי אנחנו לומדים מאנשים ודברים אחרים, ואם הכל אצלנו בדימיון אז ממי/ ממה נלמד?
אנונימי
האם את רומזת שאי אפשר ללמוד על משהו שהוא דימיוני?
המתמטיקה זו דוגמא לתחום שאינו מדבר על המציאות אלה על עולם דימיוני- העולם המתמטי. ואנחנו בכל זאת לומדים אותו אף על פי שהוא דימיוני.
המתמטיקה זו דוגמא לתחום שאינו מדבר על המציאות אלה על עולם דימיוני- העולם המתמטי. ואנחנו בכל זאת לומדים אותו אף על פי שהוא דימיוני.
שואל השאלה:
אבל רוב מה שאתה לומד במטמתיקה מגיע מספרים או ממורים או ממקור חיצוני. אם אין מקור חיצוני אז איך תלמד?
אבל רוב מה שאתה לומד במטמתיקה מגיע מספרים או ממורים או ממקור חיצוני. אם אין מקור חיצוני אז איך תלמד?
אנונימי
אנחנו לומדים גם מהסקה והיגיון, כמו במתמטיקה שאין לה קשר למציאות ולאנשים.
ואנחנו לומדים מאנשים כמובן אבל אילו העולם היה בדימיון שלנו בלבד, הייתה קיימת האפשרות שאנחנו מדמיינים את האנשים האלה ומדמיינים פיסות מידע חדשות שהאנשים האלה מספרים על העולם הדימיוני שלנו.
ואנחנו לומדים מאנשים כמובן אבל אילו העולם היה בדימיון שלנו בלבד, הייתה קיימת האפשרות שאנחנו מדמיינים את האנשים האלה ומדמיינים פיסות מידע חדשות שהאנשים האלה מספרים על העולם הדימיוני שלנו.
חלק מאוד גדול ממתמטיקה לא מדבר על מספרים.
ומחקר במתמטיקה לא מגיע ממורים.
ובכלל כשאני מוכיח טענה, אני מוכיח טענה שלא ראיתי בחיים ושאף מורה לא לימד אותי.
ומחקר במתמטיקה לא מגיע ממורים.
ובכלל כשאני מוכיח טענה, אני מוכיח טענה שלא ראיתי בחיים ושאף מורה לא לימד אותי.
העובדה שיש דברים שאנחנו לומדים שמקורם רק בעולם דימיוני, מעידה על כך שהיותו של העולם לא דימיוני הוא אינו הכרח כדי שנוכל ללמוד עליו דברים.
יש לך זיכרון, אתה חווה דברים, אתה לומד ומבין דברים, אפילו אם התהיה הזו נכונה הגוף הפיזי והמוח שלך לא מסוגלים להבין את זה. לפני די הרבה זמן גם אני תהיתי לגבי זה והבנתי שאני תקועה בתוך עצמי עם שאלות פרדוקס שגם אם הן נכונות ואתה תקוע במרחב מחשבתי אין לך ממש מה לעשות עם זה. אז למדתי לחשוב על תאוריות אחרות ואפילו פיתחתי תאוריה מאד גדולה משלי.
אנונימית
בוודאי שאפשר להוכיח שכל התיאוריות האלה לא נכונות, זה ממש קל...
בשביל לדמיין, צריך בסיס מציאותי שאותו הדמיון מרחיב ומפתח, זה מה שדמיון עושה.
אם אין משהו שבא כחלק מהוויה ברורה ומציאותית, אין דמיון. דמיון לא עובד על בסיס ריק, הוא חייב חלקיק מציאות כדי לפתח.
וההוכחה - קחו עיוור מלידה, תגידו לו לדמיין צבע אדום, או לדמיין מה זה אוקייאנוס, שלג, מטוס, אש, כל מה שתרצו...
הוא יכול לעשות את זה? לא.
כמה שתתארו לו, הוא לא יצליח לדמיין את זה.
אבל קחו עיוור שנהיה עיוור בגיל 10, והוא התעוור לפני שראה עולם... אפילו לא ראה כלום חוץ מהשכונה שלו באיזה כפר באפריקה.
תתארו לו מה זה מטוס, שלג, אוקייאנוס, וכו'...
הרי שגם אם לא ראה את הדברים האלה, הוא יוכל יחסית בקלות להגיע להבנה של מה זה כל דבר, וזאת באמצעות השוואה לדברים שהוא כבר ראה, והכפלה או ניפוח או שינוי שלהם באמצעות הדמיון.
לדוגמא הוא ראה ציפור, אז יוכל להבין דרך זה מהו מטוס.
ראה שלולית, יוכל להבין מה זה אוקייאנוס.
ראה גבעה, יוכל להבין מה זה הר.
וכן על זו הדרך...
אך ללא הבסיס המציאותי והברור, אין דמיון.
משכך, מכריח ההיגיון להבין שאנחנו חיים במציאות ברורה ולא בדמיון.
בשביל לדמיין, צריך בסיס מציאותי שאותו הדמיון מרחיב ומפתח, זה מה שדמיון עושה.
אם אין משהו שבא כחלק מהוויה ברורה ומציאותית, אין דמיון. דמיון לא עובד על בסיס ריק, הוא חייב חלקיק מציאות כדי לפתח.
וההוכחה - קחו עיוור מלידה, תגידו לו לדמיין צבע אדום, או לדמיין מה זה אוקייאנוס, שלג, מטוס, אש, כל מה שתרצו...
הוא יכול לעשות את זה? לא.
כמה שתתארו לו, הוא לא יצליח לדמיין את זה.
אבל קחו עיוור שנהיה עיוור בגיל 10, והוא התעוור לפני שראה עולם... אפילו לא ראה כלום חוץ מהשכונה שלו באיזה כפר באפריקה.
תתארו לו מה זה מטוס, שלג, אוקייאנוס, וכו'...
הרי שגם אם לא ראה את הדברים האלה, הוא יוכל יחסית בקלות להגיע להבנה של מה זה כל דבר, וזאת באמצעות השוואה לדברים שהוא כבר ראה, והכפלה או ניפוח או שינוי שלהם באמצעות הדמיון.
לדוגמא הוא ראה ציפור, אז יוכל להבין דרך זה מהו מטוס.
ראה שלולית, יוכל להבין מה זה אוקייאנוס.
ראה גבעה, יוכל להבין מה זה הר.
וכן על זו הדרך...
אך ללא הבסיס המציאותי והברור, אין דמיון.
משכך, מכריח ההיגיון להבין שאנחנו חיים במציאות ברורה ולא בדמיון.
הדבר היחיד שאתה יודע הוא שאתה לא יודע
באותו הנושא: