מי שהלך/הולך לפסיכולוג

שואל השאלה:
אתם פורקים ממש את הכל? גם דברים אישיים יחסית?

בת 16, נכנסתי לדיכאון וחתכתי את עצמי, אמא שלי רצתה ואני התנגדתי, בפגישה הראשונה היא דברה איתי כמו שאר הפגישות. שואלת אותי מה היה ואיך היה השבוע, לפעמים הייתי מספרת לה חלומות שלי והיא הייתה מפרשת אותם. בגדול עוזרת לי

13, הלכתי בגלל שאמרתי משהו ליועצת בית ספר, ההורים שלי רצו אני לא רציתי אבל אחרי חצי שנה איתה ממש כיף לי!. אני עכשיו רוצה ללכת לשם מרצון. בפגישה הראשונה דיברנו. ברוב הפגישות שילבנו בין דיבור למשחקי קופסא. תלוי מאוד לאיזה פסיכולוג/ית את הולכת. אני ממליצה ללכת. אבל זה לא באמת עוזר לבסטי שלי אני אומרת הרבה יותר סודות ממנה

אני בת 15 הולכת כי יש לי מלא חרדות, ההורים שלי רצו, בפגישה הראשונה הכרנו ובשאר הפגישות מדברים מנסים לחשוב על פתרונות לבעיה ומשחקים משחקי קופסה, וכן אם את צריכה פסיכולוג אני ממליצה לך ללכת זה ממש עוזר

בת 20 עוד חודשיים
החכתי בגיל 14 בערך קצת אחרי שאבא שלי נפטר
שלחו אותי כי לא דיברתי איתם רק בכיתי אז הכריחו אותי
האמת בקושי דיברנו על האבא רוב השיחות איתו היו מסתיימים בחצי שעה של שתיקה מביכה הוא לא ידע כבר על מה לדבר איתי
זה לא עזר לי בכלום סתם היה לי בזבוז זמן
רק הזמן וחברות עזרו לי להעביר את הכאב

עוד מעט 17 אני סובלת מהתקפי חרדה והרופאה המליצה לי . פשוט מדברים ומתפרקים מולם זה נורא עוזר אני מאוד ממליצה ללכת