אני הולכת ברחוב ואני מרגישה כאילו כל הביטחון העצמי יורד לי למדרכה , כאילו כולם שופטים אותי( אני יודעת שלא אבל זו ההרגשה

אוקיי דבר ראשון את לא צריכה לתת לאמא שלך להוריד אותך! היא אמורנ לבוא ולחזק אותך ולהגיד לך שאת מדהימה כמו שאת:) בכל מקרה, לא הכל שחור ולבן בחיים בדיוק כמו המקרה הזה, אני מודה שיש הרבה אנשים שאולי לא ירצו להתקרב לבנות שמנות או שלא הכי כוסיות אבל לצה שתרצי אותם בחברתך? אני בטוחה שמצאת בחוג שלך כמה אנשים וחברין להיות איתך וזה מה שחשוב שתזכרי שגם בכיתה שלך את תמצאי את החברים שלך שיאהבו אותך כמו שאת ושלא הכל הוא יופי בעולם הזה, האופי שלך משפיע המון! אל תתני לאנשים להוריד לך את הביטחון! ובנוסף, אם את עדיין ממשיכה להרגיש שאת שמנה- זה מראה, וזה משהו שאפשר לטפל בו לא בניגוד לאופי.

תתחילי עם שיחה עם אמא שלך- תתחילי במשפט שמדבר על היחסים בינה לבינך- עם מה שאת מרגישה- שזה גורם לך להרגיש רע, ומוריד לך את הבטחון עוד יותר, ושזה בעצם משפיע עלייך בהתנהגות וגורם לך לא לצאת מהחדר רק בכדי לא לראות אותה. -זה בשביל שתראי לה קצת מודעות לכל הסיטואציה, ושתבין שזה משפיע עלייך לרעה, וכל הקשר בין שניכן-
# ודרך אגב, אם אמא שלך במצב נפשי כזה חמור, כל האגרסיביות שלה כלפייך נובעת מזה- את בעצם נראת לה אובייקט פחות מאיים מאשר ממה שגורם לה לחרדה, והיא בעצם מוציאה את הכל עלייך- את יכולה להגיד לה גם את זה.
- אם את רוצה להבין למה היא ככה- אז תנסי להוציא ממנה את זה דרך שיחה "נעימה", ולא תוקפנית עם המון שאלות שבסופו של דבר לא יגרמו לה לענות על כלום. תבני איתה קודם אמון, הבנה, והיא תפתח אלייך ותספר לך- תסתכל לך בעיניים. ואיך בדיוק? תשאלי אותה שאלות כמו "איך היה היום שלך", תתחילי לשתף אותה בדברים שאת עוברת ביום יום ומה שאת מרגישה כלפיהם וכדומה, תתייעצי איתה- בסופו של דבר זה ירכך את היחסים בינכן, ואת תמצאי את עצמך מקשיבה ומבינה את מצבה הדי קשוח.
ש.. בסופו של דבר זה יוכל לעזור לסיטואציה בינכן- ככל הנראה היא תקרה פחות, או אפילו לא תקרה יותר בכלל.
* בכמה מילים מסמכות:
קודם את מביאה לה מודעות אל הסיטואציה בינכן ועל מה שאת מרגישה עם כל זה, ואיך זה משפיע לך על המחשבות וההתנהגות,
אחכ את מנסה לבנות עם אמא שלך יחסים בריאים יותר- מלאים בהבנה ופתיחות- את משתפת איתה, ואז תראי ישר שהיא תשתף איתך, שבסופו של דבר את תוכלי כך להבין למה היא כך וכך, וככה גם את תחווי את האגרסיביות שלה פחות.

שואל השאלה:
ניסיתי את זה
אבל ברגע שאני שואלת לגבי היום שלה היא אומרת:"איך את חושבת שהוא היה , כיפי? "
כשאני מנסה לדבר איתה על מה שעובר עליי היא תקועה בפלאפון ואומרת שנמאס לי מהשטויות שלי

:/
מצער אותי שאלו הן התשובות של אמא שלך אלייך- לא מגיע לך יחס כזה, זה פשוט לא נכון להתנהג ככה, לא עשית לה שום דבר רע..
אל תאשימי אותך בכל זה, תמיד תחשבי לעומק יותר לפני שאתה מסיקה מסקנות, נסי לחשוב מאין זה נובע.
בכל מקרה, אז ככה... ברגע שהיא עונה לך תשובה כזו- או בכללי- כשאת רוצה ליידע אותה על מה שאת מרגישה בכדי שתבין אותך ותשנה התנהגות- תספרי לה עד כמה שזה פוגע בך כל ההתנהגות הזו שלה, ושזה מוריד לך מהבטחון, ושזה לא נכון להוציא את כל העצבים והדיכאון והלחץ עלייך, ושאת סהכ מנסה להבין אותה, אבל כרגיל, זה לא עובד, והיא רק עונה לך בתגובות מרושעות.
ממש תדברי אליה- אל תחששי.
אם גם זה לא עובד, אני מייעצת לך לערב מישהו מהמשפחה שלכם/חברה שלה שידברו איתה גם וינסו לגרום לה להבין את ההשפעה שלה עלייך.
אני לא מכירה אותך, אבל אני לגמריי מצליחה להבין אותך עם המצב של אמא שלך- יש לי מצב די דומה עם 2 ההורים... הם כל ה זמן רק מוציאים את החרדה שלהם עלי ועל אחיות שלי, וזה... לא כיף. בכל מקרה, מקווה שהכל יסתדר, שהסיוט הזה יגמר. בהצלחה

אני מצטערת לשמוע , יש אבא בתמונה?
ואני חושבת שהכי יעזור שתבקשי מאמא שלך טיפול פסיכולוגי, תפרקי לפסיכולוגית שם על מה שעובר עלייך ואם אפשר שאמא תבוא לפגישה ותסבירי לה הכל גם ליד הפסיכולוגית וככה אמא שלך תהיה חייבת להקשיב.
ואם יש עוד מישהו/מישהי במשפחה שאת קרובה אליו תשתפי אותו, זה עוזר, כנל לגבי חברה/ידיד.
וגם אם את שמנה, זה לא אומר שאת לא יפה , אני בטוחה שאת יפה ומהממת כמו שאת, אל תורידי לעצמך אף פעם, הכל יהיה בסדר גם אם עכשיו אין לך ביטחון, ביטחון לא מגיע ממראה חיצוני אלא רק מהרגשה פנימית.
ותאמיני לי שלא שופטים אותך שאת הולכת ברחוב(מניסיון), אני הייתי בדיוק כמוך לפני שנתיים , ואפילו יותר גרוע.
מניסיון, הכל יהיה בסדר, ואת יפה כמו שאת
אם את צריכה עזרה או כל דבר אחר אני תמיד פה בשבילך:)

שואל השאלה:
יש אבא פשוט הוא לא הרבה בבית ...