אנשים חושבים שיש לי הכל ואני מאושרת בגלל שאני משחקת אותה ושכל הזמן אני מחייכת אבל בעצם אין לי כלום ואני ריקה מבפנים ולא

לי

האמת שלי אין ילדים מה שנקרא הכי נחמדים בבית הספר ופעם כמעט מתתי אין לי חברים ועשו עליי חרם לא פעם ולא פעמיים אז נראלי שכן

לפעמים קורה לי
ותקשיבי..
תנסי לשנות את ההרגל הזה של לבכות אחרי שאת מגיעה הביתה
פשוט להתחיל לחייך יותר אפילו שקשה ואני מבטיחה זה עוזר

לי.

כנל..
אבל אני מנסה לא לזייף חיוך יותר.
אני באמת מראה לכולם מה אני מרגישה ומקבלים אותי כמו שאני..
אין לי שום ביטחון עצמי אבל אני לומדת לאהוב את עצמי.
תלמדי גם את ואל תנסי לזייף חיוך תראי לכולם מה את באמת מרגישה
ואיכשהו צריך ללמוד לאוהב את עצמך אז תעמדי במראה ותגידי על עצמך דברים טוביפ

שואל השאלה:
חוזרת הביתה והולכת לבכות..
זאת ההרגשה הכי חרא שיש

תאמת הייתה תקופה שבה כל לילה בכיתי איזה שעה ולא משנה איפה

כל כך אני, למרות שבזמן האחרון אני כבר לא תמיד מצליח לשדר "עסקים כרגיל".