מתי התקופה הכי מגעילה שהייתה לכם בחיים? ולמה?

רוב הילדות , מחלה

החודשיים של החופש הזה, התרחקתי פשוט מכולם והחברות שלי כבר בקושי מדברות איתי, נכנסתי לדיכאון ואני מרגישה לבד.. להמשיך?

לפני שנה בערך... מעדיפה לא לפרט. כמויות של אנשים פגעו בי במכוון והביטחון שלי ירד לרצפה. לקח לי המון זמן להשתקם. זה הרגיש כמו בריונות ברשת למען האמת.

כיתה ז , תחילת שנה , הייתי מנסה כל כך הרבה דברים שאני לא ובסוף יצאתי הכי יצורה בארץ וחסרת מודעות וכמובן ניסיתי להידחף למקובלים וספגתי רק פאדיחות והעלבויות

תקופת היסודי כי הילדים בכיתה שלי היו פשוט צבועים וגם הייתה לי מורה שהיא השטן ואני לא מגזימה

לפני שלושה חודשים בגלל הדיכאון
וגם בכיתה ה כי גיליתי שכל החברות שהיו לי מזויפות אחת אחת

היסודי והחטיבה?
למה?
חרמות, ומילים והתנהגויות פוגעות מצד הילדים שלמדו אותי
לא מצאתי את עצמי, חרדות, דיכאון, חתכים, רצון להיעלם מהעולם, טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים נונסטופ


עברתי לתיכון חדש, התחלה נקייה לגמרי הכרתי אנשים שמתאימים לי
יש לי היום מעט חברים, ואני אוהבת אותם מאוד, זאת בהחלט חברות אמיתית, בלי משחקים ואינטרסים.

אני עולה ליב' וההרגשה מדהימה
טוב לי מאוד

הפרידה מהאקס שלי , בגלל שהיה לנו קשר רציני וארוך ואז הוא עזב אותי בלי סיבה דרך אגב עד עכשיו אין לי מושג למה ופשוט ישבתי בבית חודשיים שלמים בלי להפסיק לבכות , אם תשאלי אותי עכשיו אני יגיד לך שזה היה מזעזע ואם זה היה קורה לי עכשיו בחיים לא הייתי יושבת בבית ובוכה בגלל אפס כזה (עכשיו אנחנו ידידים)

גיל 11-15
אקרא לזה בקצרה גיל ההתבגרות