קרה לכם פעם שלמרות שבן אדם שרבתם איתו השתנה לטובה ורצה לחזור להיות חבר שלכם, לא יכלתם רק כי לא הרגשתם אליו שום חיבור?

קרה לי לא מעט פעמים, אני מניח שהפסדתי לא מעט..

שואל השאלה:
הכי מעצבן זה שאם בכוח אתה מנסה כן לחזור איתו לקשר, אוטומטית המוח שלך גורם לך להיות הבן אדם הכי קר ומשעמם שיש

כן קרה לי הרבה רק שאותם חברים לא השתנו לטובה ונשארו אותו הדבר.

כן.

כן
ובמקרה שלי אתה חצי צודק, ברגע שכן מנסים לחזור לקשר זה מרגיש לא אותו דבר בכלל, ממש הרגשה על כוננות כזאת כל הזמן, לא יודעת להסביר.

כן, האמת שקרה לי הרבה פעמים וגם קרה לי לא מזמן, זה מוזר בטירוף.

קרה לי בול. לא יכולתי לחזור לקשר שהיינו בו לפני

כן

בטח, אי אפשר להכריח כימיה עם בן אדם, זה משהו שצריך להגיע לבד

כן, קרה לי. אני לחלוטין מבין את ההרגשה.
אתה צריך לשאול את עצמך האם זה שתתנתק ממנו יעזור או יזיק לך. אם מדובר בחבר שחשוב להיקשר אליו, תנסה לעבוד על זה וזה יעבור.

כן
מבינה לגמרי

כן זה קרה

כן
היה טוב וטוב שהיה...

כן אם אנשים מאבדים את האמון שלי בהם ואני נותנת אמון בכל אחד וסומכת על כל אחד בעיניים עצומות.
אני לא יכולה להתחבר אליהם כמו פעם ולבטוח בהם כמו פעם

לא סבלתי נער אחד ועכשיו הוא בין החברים הכי טובים שלי

לא כמה פעמים, בערך כל הזמן.
ברגע שקרה לי משהו שהותיר לי צלקת מבן אדם, לא אוכל יותר לחזור לקשר אמין יותר איתו, לא אבטח בו ולרוב גם לא אדבר איתו.
פספסתי ככה המון קשרים, עם חברות במיוחד, אבל באותה מידה גם הרווחתי אנשים טובים יותר שמקיפים אותי באהבה ובתחושת ביטחון ונינוחות..וזה שווה את זה.