איך אפשר לשמור על קו עלילה אחיד לאורך הסיפור?

שואל השאלה:
שלוש שנים.
אולי, האמת שאני סתם התחלתי לכתוב קטע. אבל אולי אני באמת סתם מסבכת אותו יותר מדי. וכן, אני תמיד חושבת בטיוטה.

אז הנה הבעיה שלך!
את חושבת כשאת כותבת טיוטות.
כשאת כותבת טיוטה את לא יכולה לחשוב. את צריכה לחשוב ברמה הבסיסית וזה הכל בטיוטה, רק מה הרעיון של הסיפור, מה זה עברית ואיפה את אמורה ללחוץ כדי לכתוב.
את יכולה לכתוב גם טיוטה ככה:
אמרתי לו "אני לא יכולה לסבול אותך יותר עוף מהבית שלי!" וזרקתי עליו את המחברת בכעס.
ואחר כך לערוך אותה לזה:
אבל עכשיו, עכשיו הוא עבר את הגבול.
"לך מכאן!" צעקתי עליו. "אני לא מוכנה לסבול אותך יותר, אתה שומע?" התקרבתי אליו בצעדים מהירים. הוא הלך לאחור בפחד, ניסה לסמן לי שהוא מצטער, אבל לא הייתי מוכנה לשמוע. "עוף מהבית שלי!" צרחתי. הרמתי את מחברת הכתיבה שלי מהשולחן והשלכתי אותה עליו בכוח.
הוא התחמק בדיוק בזמן, וכל הרעיונות חסרי השם, אלו שכל כך התגאתי בהם, התפזרו לכל עבר על הרצפה הקרה.

טיוטה זאת טיוטה, היא נועדה כדי שיהיה לך בסיס לעבוד ממנו. הבסיס לא צריך להיות מושלם, הוא רק כדי שלא תצטרכי להתחיל את המושלם מ0.
את המושלם תצרי אחר כך, בעריכה או בשכתוב.
זה משהו שדורש אימון. אני יודעת שזה לא קל כמו שאני מנסה להציג את זה. תנסי להתחיל מרעיונות שלא קשורים לסיפור שלך, ותנסי לכתוב סיפור קצר מרעיון אחר.
קחי למשל את הקטע הקטן שאילתרתי פה, ותנסי להפוך אותו לסיפור קצר (אגב תודה, נתת לי מה לכתוב xdd). קחי את זה לאיזה כיוון שבא לך.

וההפסקה לא אמורה לגרום לך להיתקע. ההפסקה נועדה לתת לך מנוחה מהכתיבה, ואז כשאת חוזרת את קוראת את הסיפור מנקודת מבט שונה. יותר מהנקודה של הקורה ופחות של הסופר, כי נתת לעצמך זמן לשכוח למה בחרת דווקא את המילים האלו, ואז את יכולה להחליט אם הן באמת מתאימות לך.

ואני חושבת שיכול להיות שאת לא מוכנה לכתיבת ספר שלם (וגם אני בתכלס xd אני נתקלת בבעיות דומות לשלך כל פעם שאני מנסה, זה למה אני כרגע על סיפורים קצרים יותר). תנסי להתאמן בכתיבה שלך יותר.
כמה זמן את כותבת?

(לשון פנייה: יחיד נקבה (את))

שואל השאלה:
אני לא מצליחה לכתוב קטעים עם הדמויות, זה מרגיש לי לא זורם. כאילו אני צריכה לחשוב שעה על כל מילה.
ואם אני לוקחת הפסקה אני נתקעת.

וואו ההזדהות. היא כל כך חזקה שזה כואב.
אוקי, אז ככה:
- לפני שאת מתחילה לכתוב, תנסי לבנות את האופי של הדמויות מראש. לא סתם לבנות, אלא לכתוב קטעים עם הדמויות. קטעים שמראים את האופי שלהם.
- אל תבני את העלילה מראש ב100%, זה בחיים לא ילך כמו שתכננת. האילתור הרגעי דווקא עוזר לך.
- תכתבי את הסיפור בשיטה הזאת. תכתבי פרק אחד, אז תקחי הפסקה של יום יומיים, אז פרק שני, שוב הספקה, ואז תחזרי לערוך/לשכתב את הראשון. עוד הפסקה, כתיבה פרק שלישי, הפסקה, עריכת/שכתוב פרק שני, וכן הלאה.
- מידי פעם תקחי הפסקה מהכתיבה ותקראי כל מה שיש לך. תערכי טעויות קטנות על הדרך. אם יש משהו שלא מסתדר ברצף, תשכתבי.
- אם יש קטע שאת לא יכולה להתאפק לכתוב, אל תתאפקי. תכתבי אותו בקובץ נפרד.
- אל תפחדי מעריכות, שכתובים ומה שביניהם. הטיוטה הראשונית בחיים לא תהיה מושלמת, ובדרך כלל הדמויות בה שטוחות ואין להן אופי מספיק חזק.
- אל תפחדי לקחת הפסקות מכתיבה. ספר לא נכתב ביום אחד, הוא יכול לקחת שנים.
- אל תפחדי לחפור בפרק. פרק צריך להיות ארוך.
- אל תשכחי להוסיף סצנות שלא תורמות לילה הראשית, אבל כן תורמות לפיתוח דמות, הזדהות בין הדמויות לקורא ודברים בסגנון.
- תאספי מידע שולי על הדמויות שלך בקובץ מידע עליהן (למשל, מה טעם המסטיק האהוב על הדמות, פדיחה קטנה מהילדות וכו'), ותפזרי אותו ברחבי הסיפור הקטעים שזה מתאים.

אם יעלו לי עוד עצות, אני אשתף גם אותן ^-^
אם תצטרכי עזרה את מוזמנת לשלוח לי הודעה.
אני גם אשמח לתת לך ביקורת על הכתיבה ועל הרעיון ^-^ (וגם לשתף בעצמי קטעים אם תרצי ><)

(לשון פנייה: יחיד נקבה (את))