חולדה

קופצת מהמיטה ועולה לחדר של אח שלי

מתעלף או דופק צרחה של החיים ודופק משם ריצה

הייתי צורחת תנשמה שלי ומקפצת במקום מרוב לחץ ורצה מסביב לחדר.

צורחת ובורחת משם

יוצאת מהחדר
יוצאת מהבית
עומדת באמצע הרחוב
מתרכזת טוב טוב
ומתחילה לרוץ במעגלים ולצרוח.


אה ושלא נשכח את החלק שבו אני מתקשרת למדביר

קוראת לאבא שלי (הוא מדביר)

הייתי מחבקת אותה

סתם איכס הייתי צועקת ובורחת

יש לי צמרמורת רק מלחשוב על זה

מבקש ממנה לזוז ימינה

אני עושה את זה יותר קשה- אילו גם הייתי לבד בבית:

אני אכנס אל החדר, אראה את החולדה, אקפא במקום ואז ארוץ לספר למישהו. אני אקלוט שאני לבד בבית ואגיד לעצמי "זאת רק חולדה. חולדות יכולות להיות חמודות..."
אז אני אכנס שוב לחדר, אגלה שהיא נעלמה בטח אל מתחת למיטה או אל תוך ארון, ואחליט שאני מחוץ לבית עד שההורים יחזרו.

אימלה מזה קראת לי את המחשבות!! חולדות למינהם זה החולשה שלי!!!