עליתי על זה שאחותי הגדולה נחמדה אליי רק כשהיא צריכה ממני משהו

לדבר איתה על זה

אל תיתני לה יותר מה שהיא צריכה

שואל השאלה:
אבל אז היא עושה לי פרצופים

שתעשה
מי היא בכלל שתנצל אותך

אז תעשי לה בחזרה
את לא חייבת לה כלום לא?

תנצלי אותה גם

תגידי לה שלבנתיים את לא נותת לה כלום כדי לראות איך היא מתנהגת אליך

ואו אני קוראת את השאלה ואומרת לעצמי
זה נראה כאילו אני כתבתי את השאלה הזו
שמעי ככה זה גם אצלנו
אני פשוט משתפת איתה פעולה
שאני צריכה משו
גם אני נחמדה פתאום

אני מבינה אותך לגמרי, גם אצלי זה היה כך עם רוב האחים שלי. בכל פעם שהיו צריכים משהו (כסף או משרתת) הם היו נחמדים וחביבים. אבל אם אמרתי לא, דפקו פרצופים, צעקו, קללות וכו'. הם הרגישו בנוח להתנהג איתי באופן הזה כי אני לא עונה. (לא מפחד, אלא כי אני מבינה עד כמה זה מגוחך.) ברגע ששמתי את הגבול, ברגע שהבהרתי שזה לא יקרה איתי יותר, סיימתי. יש כאלה ששחררו וקלטו. יש שלא, ואיתם אני כבר לא מדברת. וזה בסדר. זה עניין של כבוד בסיסי בין בני אדם, בטח שבין אחים.
תדברי איתה, תסבירי לה שאת שמה לב להתנהגות שלה, תעמתי אותה עם זה. אם היא לא משתנה וממשיכה להנהל כך, שחררי ממנה. לא מגיע לך שיתנהגו אלייך בצורה הזאת.