הגשמתם אי פעם חלום שהיה לכם?

עוד לא יצא לי
אבל אני בדרך לשם

הגשימו לי חלום, לקבל כללב

כן!
זה חופר מזהירה:)
הצטרפתי לצופים בכיתה ז' וישר ידעתי שאני רוצה להדריך ז' בתור שישיסטית.
זה סתם היה רושם ראשוני מהפעמים הראשונות אבל לאט לאט הבנתי שזה באמת התפקיד שהכי מתאים לי. כשאמרתי בשלב מסוים שזה מה שאני רוצה אמרו לי שלא נותנים לילדים בכיתה י' להדריך זייניקים. נתנו למישהי כי היא ממש ותיקה ולעוד מישהו כי הוא היה חזק בקורס הדרכה.
בתחילת ט' (השנת קורס) הבנתי שאני חייבת להיות תותחית כדי לקבל מה שאני רוצה. רציתי להתקבל לקורס במדא, אבל אם הייתי הולכת הייתי מפספסת חצי מהקורס הדרכה בצופים. לא קיבלו אותי למדא ובניגוד לחברות שלי לא נלחמתי על זה כי הייתי כמעט בטוחה שאם אתקבל למדא לא ייתנו לי את התפקיד שרציתי בצופים (זה תפקיד שנחשב קשה לכיתות י').
נלחמתי כל השנה, הוכחתי את עצמי בכל מה שיכולתי, נתתי כל מה שיכולתי לכל פרויקט שהייתי שייכת אליו, השתדלתי לבלוט (לטובה) וזה תמיד היה בראש שלי - למה דווקא אני מתאימה להדריך את מה שרציתי, ואיך אני מוכיחה שאני מספיק טובה, גם כשלא היה לי כוח המטרה הזאת הדהדה לי בראש ונתנה לי מוטיבציה.
בסוף השנה אמרו לנו מה האופציות שלנו לשנה הבאה וראיתי שבכלל אין לנו אופציה לבקש להדריך ז'. דיברתי עם המדריכים פעמיים, הסברתי את כל הסיבות שרציתי את זה, סיבות שהצטברו במשך השנים, ולמה אני מתאימה ורוצה כל כך
בסוף נתנו לי הזדמנות, עוד משהו כמו חודש אני הולכת להתחיל להדריך אותם ומתרגשת כל כך!
מקווה שגם שנה הבאה תהיה כזאת!