קרה לכם פעם שהיה לכם ידיד/ה שאהב/ה אתכם מעבר וזה לא היה הדדי?

כן

כן

עשיתי יותר טעות, התנשקתי עם הידיד הכי טוב שלי אבל זה היה אחרי ששתיתי ולא הייתי בשליטה ורק יום אחרי זה הוא הזכיר לי את זה ורציתי למות, מאז אנחנו בקושי מדברים, כי הוא רוצה מעבר ואני לא

כן...
קיבלתי מילד אחד מהבית ספר הקודם שלי וייבים מאוד מוזרים של "מעבר" (הכרתי אותי רק שלושה חודשים גם...). אני הייתי בראש של "היי הנה ילד שאוהב את אותם דברים שאני אוהבת. אנחנו יכולים להיות חברים טובים". היינו מדברים על שטויות של גיקים ובאמת חשבתי שאנחנו יכולים להיות ידידים טובים. אבל לא...
הוא נכנס לי למרחב האישי המון פעמים. כאילו, הוא היה מחבק אותי משום מקום כל הזמן. וזה גרם לי להרגיש ממש רע. הוא היה כל הזמן נצמד אלי ואם היינו יושבים אחד ליד השנייה הוא היה שם אלי יד... ובתור מישהי שממש שונאת שאנשים נכנסים לה "למרחב האישי" זה גרם לי לשנוא אותו.
ובגלל שלא היה לי נעים לומר לו שלא נעים לי, לא הייתי עושה כלום. פשוט הייתי מתחמקת ממנו בכל פעם שיכולתי או שפשוט הייתי סובלת.

אבל אז עברתי בית ספר ולא הייתי צריכה לראות אותו יותר אף פעם.

כן זה מה שקרה לי עם כל הידידים שלי בדיוק
בגלל זה לצערי אין לי ממש ידידים טובים

כן, זה הרגיש לי כל כך חמור והם עוד יותר חנקו אותי

כן

כן

כן... ובאמת בסוף ניתקתי ממנו קשר וזה היה קשה כי הוא היה ידיד שלי בכל זאת אבל יש דברים אחרים שממלאים את מקומו ואני מציעה לך לעשות תקופת ניסיון קצרה בלי להיות איתו בקשר...

כן יותר מידי

כן, אבל דיברנו על זה ועכשיו אנחנו בסדר