הייתה לי אנורקסיה והיום אני כל הזמן קונה המון ממתקים ואוכל הכל לבד (ממש המון, אני קונה כל יום-יומיים וזה הרבה כסף)

סוג של
פשוט
אל תאכלי הרבה מתוקים

לאכול הרבה זה סוג של הפרעת אכילה..

שואל השאלה:
lucid זה לא פשוט...

זה כמו שהיית אומרת לי אז,: 'פשוט תאכל'. זה לא עובד ככה...

שואל השאלה:
אני אוכל הרבה אבל ההתנהגויות והרגשות שיש לי זה של אנורקסיה


איך זה אפשרי בכלל?

וואי זו נשמעת בעיה אבל אני לא מספיק מבינה בשביל להגיד לך מציעה לך ללכת למומחה, גם לי היו עד לפני חודשיים הפרעות אכילה שאכלתי המון כל היום ועכשיו מסתגלת לאורח חיים חדש..אבל לגבי זה שיש לך עדיין מחשבות של אנורקסיה בשילוב עם זה אני לא מבינה אז תזונאית או פסיכולוג וכאלה ממש עוזר בכל מקרה.. בהצלחה לך!

אני מתכוונת, שיש אנשים ויש לי גם חבר שאני מכירה שהוא משמין כי בכל פעם שהוא נכנס לדכאון הוא אוכל מתוקים וזה לא בריא בכלל
תתייעצי עם בעל מקצוע או בקופת חולים ולא בסטיפס, לדעתי לפחות.

שואל השאלה:
תודה על הדאגה; אבל זה לא משמין אותי בכלל, אני בתת משקל.

ואין לי אכילה רגשית.

אולי תלך לאיש מקצוע על מנת לבחון את זה

ואו זה פשוט תיאור מדויק שלי.
הייתה לי אנורקסיה ואיזשהו שלב פשוט התחלתי לאבד שליטה ולאכול הרבה, מה שגרם לי להפסיק אבל אני הייתי מתחרטת ושונאת את עצמי על זה. אני חושבת שבגלל שכל כך הרבה זמן אכלתי מקסימום 500 קלוריות ביום הגוף שלי לא היה מסוגל לזה יותר אז התחילו לי התקפי רעב מאוד אינטנסיביים. המחשבות והחרטות בכל התקף זלילה כזה עדיין קיימות ובגדול אבל עדיין אי אפשר להפסיק..
אני כמעט בטוחה שזאת הסיבה, יכול להיות שאצלך זה אותו דבר. רק שאני לא יודעת בדיוק מה ההגדרה של המצב.. אני אישית מרגישה שזה המשך של אנורקסיה כשהגוף מנסה להילחם בה, קשה לי להסביר..

שואל השאלה:
אני לא מתחרט על זה שאני אוכל.

זה כאילו אני מתחרט על זה שלא אכלתי אז, והפסדתי כל כך הרבה דברים טעימים אז אני אוכל ממתקים בכמויות עכשיו.

שואל השאלה:
יש לי גם התנהגויות ורגשות של אנורקסיה:


כשמדברים איתי על המשקל שלי, הרגלי האכילה שלי, או כל דבר שקשור בדרך כלשהי לאיך שאני נראה, אז באלי למות. ואם אני רעב באותו זמן, אני לא יאכל. אני אשתה מים במקום.


אני אוכל תמיד בחדר שלי לבד


לפעמים בבית קוראים לי שמן (למרות שאני ממש ההפך, ורואים את זה). אם אני רעב באותו זמן אני לא יאכל. אני אשתה מים במקום.

בארוחות, אם שואלים אותי אם אני רוצה את זה או את זה (אוכל כאילו) אני ישר אומר לא ומרגיש שהם מציעים לי הרבה אוכל כי הם חושבים שאני שמן. ואז אני אוכל ממש קצת. רק את מה שנשאר בצלחת. ואולי עוד טיפה.


ועוד כל מיני דברים שאני לא זוכר עכשיו.

יש אנשים מומחים לזה ( ממולץ ללכת כי הפרעות אכילה זה ממש מסוכן ) אין בושה בלטפל בעצמך..