אני מעדיפה יחטפו אותי ויאנסו אותי מאשר להשאר עם ההוריפ שלי.

אל תגזימי, יש מקרים קשים יותר שהורים מרביצים ומקללים. תביני גם את אמא שלך שמבקשת ממך לעשות משהו ואת לא עושה וגם משקרת. תדברי איתה על זה

שמעי, יכול להיות שהיא לחוצה ממשהו ושעובר עליה תקופה קשה. זה לא מצדיק התנהגות כזאת אבל תנסי להבין.
הנה נגיד במקרה הזה, יכולת לקחת יותר אחריות ולנשנש משהו קטן וללכת לעשות את מה שהיא ביקשה. וכשהיא תבקש משהו עוד פעם אז עוד פעם תעשי, תראי לה שאת אחראית ורצינית וזה ישפר את הגישה שלה אלייך. אולי היא עדיין רואה בך ילדה שצריך לטפל בה ולהזיז אותה ולגרום לה לעשות דברים ובגלל זה היא צועקת. אם היא תראה שאת עושה מה שמבקשים ממך ואפילו, עושה דברים מבלי שיבקשו, כמו לפנות זבל או לטאטא כשאת רואה שמלוכלך, מבטיחה לך שזה ישנה את היחס שלה.
כך או כך את גם יכולה לבוא ולדבר איתה ב4 עיניים ולומר לה איך את מרגישה.

שואל השאלה:
אבל אני לא יכולה. בשני המקרים היא הייתה כועסת. אז מה שווה? ואני לא עשיצי כי הייתי עייפה וגם אני באתי לעשות והיא הגיעה הביתה לשנייה והולכת לעבודה. למה היא כועסת התכוונתי לעשות וגם זה לא היה משנה לה. היא אומרת שהחדר שלי מבולגן למרות ששלה יותר.

אבל אל תשווי את עצמך אליה. תחשבי שהיא בתור אמא היא מחזיקה את הבית. לא יודעת כמה אבא שלך עוזר אבל בדרך כלל האמא מחזיקה את הבית שיהיה נקי ויהיה אוכל והיא הולכת לקנות מצרכים כשצריך וכו. היא רוצה לראות שאת עוזרת ותורמת את חלקך וגם אם זה לא משנה מתי תעשי כי היא הלכה לעבודה תראי לה שאת מקשיבה לה ושלבקשות שלה יש משקל והשפעה שאם היא מבקשת אז עושים.

שואל השאלה:
אבל ניסיתי כל כך הרבה פעמים. אני לא מצליחה לחשוב כל פעם על מה לנקות. אבל אני מרגישה קטנה. לכל החברוצ שלי לא קורה אותו הדבר .למשל היא מבקשת והיא לא עשתה היא לא כועסת. אבל תמיד אצלי איכשהו היא כועסת וצועקת אפילו אם לא הבנתי .

כל הורה הוא אחר ואין הורה מושלם. צריך להשלים עם זה. תנסי לקחת יותר יוזמה ויותר להשקיע במה שאת עושה וכמו שאמרתי - תנסי לדבר איתה. בכל זאת היא אמא שלך.

שואל השאלה:
הייתי רעבה מאוד. אכלתי לאט .ורק התעוררתי אח שלי העיר אותי כדי לקחת פיצה. היא מאשימה את הטלפון אבל גם אני לא מצליחה להתנתק ממנו.

שואל השאלה:
וואי אתם עוזרים לי מאוד אבל יש משהו שיןתר מעצבן אותי. רני לא הולכת לספר אבל בןאו נגיד שיש לה פיצולי רגשות. וגם איך עובר עלייה משהו . אני אומרת לה שתפסיק עם זה ושתגיד דיי אבל היא לא עושה וזה יכול לעזור.

תקשיבי נתתי לך פיתרונות מה אפשר לעשות. את יכולה לבחור להביא טענות למה את היית צודקת ולא עשית שום דבר לא בסדר או שאת יכולה לבחור לעשות מאמץ. בחירה שלך

שואל השאלה:
אני מבינה שהייתי לא צודקת בזה ששיקרתי. אבל אני תכעס לא משנה מה. אני לא יכולה . ותאמינו אני לא מגזימה זה קרה כל כך הרבה פעמים שרציתי . קשה לי כל כך אני לא יכולה עם זה. אני כן אוהבת את אמא שלי אבל לפעמים היא מתנהגת בצורה שאני שונאת כל כך שאני מעדיפה למות . אני כן מבינה שטעיתי אבל לפעמים קשה לי להתנתק מהטלפון.

תראי, מצד אחד אני מבינה אותך
מצד שני אני מאמינה שבלי כוונה מן הסתם! את קצת מגזימה את הסיטואציות
גם לי זה לפמים נראה שעל חברות שלי לא צועקים וההורים מושלמים והכל יפה וכיף שם ורק אצלי יכולים להתעצבן על כל מיני דברים.
אבל את לא יודעת איך ההורים מתנהגים כשאת לא נמצאת בבית של החברות ואני בטוחה שהן גם לא מספרות לך הכל.
לי יש עוד שתי אחיות (אחת יותר גדולה השניה יותר קטנה) והרבה פעמים גם לי מרגיש שמתהנגים אליהן שונה מאשר אליי, שיותר קשוחים אליי, יותר קיצוניים, פחות מתחשבים...
אבל אם אני מדברת איתן לדוגמא- הן מרגישות בדיוק כמוני.
זה עניין של פרספקטיבה והתייחסות למצב.
אני יכולה לקחת דברים קשה יחסית לפעמים ובדרך כלל בבית יש לי פתיל קצר ואני יכולה לאבד סבלנות בשניות- ואז פתאום דברים שנראים לי ממש גדולים וכאילו התנהגות מעצבנת מצד מישהו במשפחה, זאת לא באמת הייתה הכוונה ואיך שזה נראה.

בנוסף, ואני ממש מצטערת ואני שונאת שונאת שונאת שאומרים לי את זה אבל...
את גם ב"גיל ההתבגרות" ואז תמיד מאבדים סבלנות להורים והכל נראה מציק יותר ואתה מעדיף להיות לבד או עם חברים רוב הזמן אבל זה בדרך כלל לא דברים שנשארים לנצח וזה עובר וזה זמני

וואי אני חפרנית בטירוף סליחה xd