אני לא רוצה לחזור לגיהנום הזה עוד שנה שלמה. לא רוצה יותר לחזור לסבל התמידי הזה של מבחנים לקום ב6 וחצי בבוקר

אני

ככ

אני, נורא קשה לי עם זה שעוד מעט זה מתחיל

כל. כך.

שואל השאלה:
למה לא עושים כמו בח"ול שלושה חודשים ומוסיפים גם את ספטמבר למה?! יש מלא מדינות שזה ככה וגם יש מלא ימים מספטבמר שזה חגים!

אין לי כוח לראות פרצופים שאני שנאת

לפחות יש חגים וחופשות, ואולי זה לא יהיה כל כך גרוע, מי יודע ?

אני כל כך
חבל שאין לי יותר זמן לחשוב איך אני עושה לעצמי שנה יותר שמחה...
אני מתחילה היום לצערי

שואל השאלה:
לא יודי מה איתך לי זה תמיד נורא.
אפילו נעזוב את הקטע של האנשים שאנחנו שונאים המקום הזה עושה דיכאון זה ממש בית כלא.
הכיתות זה כמו התאים אפילו יש סורגים על החלונות.
מחזיקים אותנו שם בכוח 7-8 שעות ביום וגורמים לנו להכניס למוח חומר שלא מעניין אותנו בשיט שגם ככה נשכח כל יום מחדש.

בחול לומדים גם עד איזה 15:00/17:00/18:00
אז כן אצלנו זה מראה לח עדיף
וכן מבאס אבל אני נגיד קם באיזה 3 (אני בן אדם די אנרגטי) ופשוט מסתובב ברחוב ובטלפון והולך לאיזה בית קפה ונרגע שנייה עם שוקו ועוגיות
ואז אחר כך אני עם חברים שלי
די שווה.... חוץ מהחלק של ללמוד ומבחנים
:/ תנסה להוציא מזה את הדבר הכי טוב שיכול להיות

נראה לי*

שואל השאלה:
baby girl ברצינות? אני בפרנציפ לא הייתי בא לפחות עד ה2.9 מה זה החוצפה הזאת?!
וגם אצלנו לומדים עד 3 ויש כאלה שאפילו עד 5! מזל ענק שלא יצא לי

אולי תפגשי שם אנשים חדשים שאת יכולה להתחבר אתם ? כן אני יודעת, לחזור ללימודים זה מבאס, והרגשה מדכאת, אני תמיד הרגשתי ככה שחזרתי ללמוד רוב הזמן, הנחמה היחידה הייתה פעילות וטיולים וחגים , ואולי גם חברות שלי . והמקצוע הזה שאהבתי, חוץ מתנך ואנגלית , זה היה מגמת קולנוע . אפשר לנסות להיות חיובים קצת. התחלת הלימודים זה די מעפן לכל מי שחוזר ללמוד ואתם צודקים, מה לעשות, זה באמת באסה רוב הזמן אבל אפשר לעשות לעצמכם שנה שמחה קצת, זו שנה חדשה, מי יודע מי יהיה בה, דברים טובים או רעים, באמצע , בסופו של דבר, תמיד יש חגים וחופשות ואולי תרכשו חברים כנראה, או שתהיה לכם פעילות או גיחות או שיהיו חגים שתוכלו להיות בבית שלכם לכמה זמן, ונכון, זה מבאס ומעצבן, אף אחד לא רוצה ללכת לחזור ללמוד שוב, עם הפחד של אנשים שאתה לא אוהב, מורות שחוזרות על אותו החומר וכל זה, אף אחד לא אוהב את זה.

כן ברצינות. בית ספר מטומטם
כבר שקלתי להתאבד בגללו שנה שעברה

שואל השאלה:
תסלחי לי על הביטוי אבל אף אחד מהם לא מעניין לי תתחת
אני עולה לתיכון השנה אבל נדמה לי שהשכבה שלי הם לא יותר מחבורת תינוקות אני הייתי איתם כיתה ח' וט' ולא ראיתי חדש תחת השמש אז מה עכשיו כן? כולם שם ערסים ופרחות מצויים עם מינת משכל של אוגר משלשל

את יכולה לדבר עם ההורים שלך או להחליף בית ספר אם יש לך אפשרות. אם הגעת לכיתה יא אז לפחות יש לך נחמה אחת שבשנה הבאה היא תהיה האחרונה שלך ואז יש לך שירות לאומי או צבא וזהו , אם הגעת לזה עדיין. את יכולה להכיר בכיתות אחרות או בתי ספר אחרים, לא חובה בבית ספר שלך.

שואל השאלה:
נופ לצערי נותרו לי עוד שלוש שנים בבית הכלא עד שבאמת אצא לחופשי מהסיוט המתמשך הזה.
וגם השכבה הקודמת שלי הייתה חרא

מה עם מקומות אחרים? אולי יהיו ילדים חדשים שם שלא בדיוק כמו בכיתות אחרות? את יכולה להכיר לא רק בבית ספר בכללי, יש גם תנועות נוער, התנדבות או חוגים, לא חובה בית ספר נטו. ואם הילדים שם לא נראים לך טוב אז אל תתחברי אליהם אם זה לא נוח לך, תהיי עם עצמך עד שתמצאי חברי אמת.

שואל השאלה:
תאמת להכיר חברים לא מעניין אותי כבר התרגלתי והאמת שרוב הזמן ממש טוב לי ככה
ילדים קטנים לא מעניינים אותי אני רוצה חברים בני 20 פלוס הרמת בגרות שלי מאוד גבוהה ואני לא מוצא ענייו בבני גילי

טוב, הבנתי, אולי יום אחד תמצאי אנשים כאלה,את באמת נשמעת לי מישהי עם בגרות גבוהה, באמת מתאים לך אנשים בוגרים כמוך בגיל כזה או אחר, בהצלחה לך בלימודים, תיהני בזמן לעצמך, זה אולי יעשה לך טוב להיות עם עצמך ולדעת אילו אנשים את רוצה להתחבר.

שואל השאלה:
תמצא* וכנראה שאף בן 20 פלוס לא יירצה להיות חבר של ילד בן 15 אפילו עם אני ממש בוגר אני *רק מבחינת גיל* ממש קטן לעומתכם

אה, ייתכן שכן תמצא.

אורה ושמחה למה את תמיד חיובית??

מדוע לא אהיה?

כי לא תמיד זה נכון

אולי זה כן נכון, שלילית לא תמיד עוזרת .וגם לא בדיוק מביאה טוב בחיים, חוץ מזה אני רוצה שהוא יהיה מאושר קצת, היו לי מקרים קשים לטפל בהם ושלילות די התישה אותי

זה שתהיי חיובית תמיד לא אומר שזה ישנה אנשים אחרים

אולי כן, אני לא אוותר על התקווה ואשבר בגלל זה, אנשים יכולים להיות חיובים ברגע שיבינו איך להיות. וגם שזה בריא,יראה להם שאני מאמינה בהם ושהם יכולים.

אולי זה בריא אבל זה מעצבן אנשים שלא מצליחים

זה נקודה מבט שלהם בגלל דיכאון. הם יצליחו להיות חיובים, זה רק עניין של זמן ורצון שלהם. אני לא מאשימה. ואת מעדיפה שאהיה שלילית?!

מה הקשר דיכאון?.. יש כאלה שלא בדיכאון ועדיין

בסדר גמור, רק שאני לא רוצה לאבד את התקווה ולהיות שלילית כל הזמן, הייתי רוב הזמן כזו אבל זה מתיש ומדכא ואני רוצה להתחזק.חוץ מזה שאחרי כל הבאסה שאני עוברת פה קצת חיוביות לא תזיק לי, לא רוצה לחיות בתחושה שלילת כל הזמן, מילא תהיה לי עוד תקופה כזו מתישהו פה במקרים האלה, בכללי אנשים צריכים חיזוקים ותמיכה