מסכימים איתי שצריך בביתי ספר לדבר על דברים כמו הפרעות אכילה ודיכאון?

כן ממש מסכימה

כן
מישהי מהכיתה שלי הייתה מרצה על זה
והרבה מאוד בנות מהכיתה הודו לה על זה
לדעתי אפשר גם לקחת את היוזמה בתור תלמידים ולעשות את זה

כן, לגמרי

כן לגמרי זה ממש חסר

כן. ולמשתמש שהציע שהתלמידים יעדו את זה בעצמם, זה רעיון די טוב אבל ממש חשוב שהילדים האלה ידעו ב100% על מה הם מדברים כי הם יכולים להטעות וזה יתגלגל למקומות לא טובים.

רעיון טוב, אנשים צריכים לדעת על הפרעות אכילה ודיכאון קליני, במיוחד שניהם ועוד דברים, תלמידים צריכים לדעת על נושא דיכאון קליני ועל אנשים שעוברים את זה ואיך לעזור להם וכל זה כמו שאנו עושים פה ומודעים לזה, גם על הפרעות אכילה, על הנזקים, תופעות לוואי, הסיבות ממה הן נגרמות, למה, מי סובלים מהן, ועוד, אלה נושאים שצריך ללמד אותם, להעביר שיעורים, הרצאות, סמינירים, הצגות, סרטים, פעילות, לפחות שיעור בנושא פסיכולוגיה או משהו כזה דחוף , רעיון טוב שואלת השאלה, אנשים צריכים להיות מודעים לזה בשביל להבין ולעצור את זה ממש, הכי טוב שמי שילמד את זה יהיה אדם שהיה לשעבר בדיכאון קליני או הפרעות אכילה, גבר או אישה, אחד שיודע מה זה, על מה זה ואיך זה ויסביר לילדים על הנושא, איך דיכאון קליני מרגיש, הסבל, ואיך עוזרים, מה לא אומרים, מה לא עושים, איך חשוב לתמוך ולהבין, גם על פגיעה עצמית, שצריך לשים לב לכל דבר חשוד וחשוב, כמו אם הוא אומר שהוא רוצה למות או שבוכה או כל דבר אחר שנחשב לסימן מצוקה כמעט באתר הזה, על הסכנות של דיכאון, יודעים, התאבדות ופגיעה עצמית, חשיבות הסביבה שתהיה תומכת, איך נגרם דיכאון וממי, דגשים חשובים על כיתה, גורם אחד, משפחה, דימוי עצמי או הפרעה נפשית . מה הכי כדאי לעשות ומה לא , מה אומרים, ולהבין שזה תקופה רגישה לאנשים שעוברים את זה, כנל לגבי הפרעות אכילה, הדברים שצריכים לומר, ומה לא לאכול לאותם אנשים שעוברים את זה, לשים לב טוב טוב להתנהגות חשודה, כמו מישהי שאוכלת בקושי אוכלת, נטייה לשנאה עצמית ועוד, פנייה לעזרה מקצועית ותמיכה. וגם על הסכנות ונזקים, יודעים מוות או אשפוז, גם בדיכאון קליני זה קורה , התאבדות חשוב ללמד על זה בכיתה, שידעו שרוב הילדים עוברים משברים קשים בחיים, משפחה אלימה, חברים צבועים וכל זה פגיעה עצמית, על הצורך לשים לב לכל דבר חשוד, אם הילד בא אם סימנים של סימנים כאלה ביד או ברגל, או שהוא מתנהג בצורה מחשידה שהוא מסתיר את היד שלו, לא להשאיר אותו לבד , לא להיות אדישים, לשים לב, גם לסמוך עליו, ולהיזהר שלא יפגע בעצמו או יתאבד או גם בהפרעות אכילה. לשים לב אם הוא או היא אוכלת או אוכל פחות ממה שצריך, אם יש לו אוסיביות לגבי אוכל ומשקל, ועוד