65 תשובות
השיר של יחידת החילוץ
אנונימי
gangnam style
god is a woman
שיר של בן זיני וטיילור
בעצם toy
טודו בום
גומיגם
גומיגם.
זהב של סטטיק ובן אל
שיר של בן זיני וטיילור לא משנה איזה
כל שיר של סטטיק ובן אל , כל שיר של כפולה, של בן זיני וטיי , כל שיר שמוריד לי את האיי קיו (:
דומים.
אנונימית
friday
השיר ערס לפני השינה של הופ
חח
חח
איך שאת אוהבת אותי של מוטי טקה זה פשוט שיר שמזכיר לי תאקס ואני שונאת אותו כל כך
לא משנה איזה כל עוד של סטטיק ובן אל
מיינמור
סעמק שיר זוועה
סעמק שיר זוועה
אנונימית
bad blood של טיילור סוויפט
אנונימית
אוי לא השיר של ליזה וסמולקין פאק
דספסיטו 1
מעניין איך עדיין אף אחד לא אמר בייבי של גסטין ביבר.
לשאלה- שיר של בן זיני וטיילור
לשאלה- שיר של בן זיני וטיילור
עכברים זה משהו.
גיי
גיי
כל שיר חופר ונדבק למוח
שירים של דודו פארוק
כל שיר של בן זיני וטיילור
כל שיר של דודו פארוק
shape of you
comsi comsa הזה חפרתם במוח
גומי גם/טודו בום
קיקי דו יו לאב מי
קומסי קומסה
גומיגם.
כל פעם השיר החרא הזה קופץ לי ביוטיוב
כל פעם השיר החרא הזה קופץ לי ביוטיוב
דספסיטו
pen pinapple apple pen
ואחותי אומרת קומסי קומסה
ואחותי אומרת קומסי קומסה
שיר הברזל
סתם
סתם
קישורים מצורפים:
אנונימי
גוצי גנג
god is a woman.
שיר הפתיחה של בוב הבנאי, אחים קטנים וזה *-*
גומיגם!!!
הערוץ של סטטיק ובן אל
ppap -_-
happy של פארל ויליאמס אמלה השיר השנוא עלי לנצח
גומיגם!!!!
איך אף אחד לא אמר קאוואי.
בחייאת אנשים, זה אחד השירים הגרועים של סטטיק ובן אל. אפילו יותר מגומיגם.
הם לקחו מילה אקראית מיפנית ודחפו אותה לשיר. מילה שיש אנשים בישראל שמשתמשים בה בלקסיקון שלהם כל הזמן. אחמאניאחמ.
בחייאת אנשים, זה אחד השירים הגרועים של סטטיק ובן אל. אפילו יותר מגומיגם.
הם לקחו מילה אקראית מיפנית ודחפו אותה לשיר. מילה שיש אנשים בישראל שמשתמשים בה בלקסיקון שלהם כל הזמן. אחמאניאחמ.
^מבין כל השירים של סטטיק ובנאל קוואי הוא כנראה השיר הכי טוב שלהם מכל הבחינות, אז לא
גומיגם
היי טי
***קאוואי. קוואי זה מפחיד ביפנית, קאוואי זה חמוד.
איך קאוואי היה הכי טוב? היה לו הכי פחות משמעות מבין כולם.
איך קאוואי היה הכי טוב? היה לו הכי פחות משמעות מבין כולם.
^ ***מסטיק ובתאל
^אתה מודע לזה שאני יכולה לכתוב את זה איך שבא לי? זו לא מילה בעברית ככה שאין לה צורת כתיבה נכונה
ומבחינה מוזיקלית, לא לכל שיר חייבת להיות משמעות לפעמים מה שבאמת חשוב זה הלחן
ומבחינה מוזיקלית, לא לכל שיר חייבת להיות משמעות לפעמים מה שבאמת חשוב זה הלחן
שוקולד
אני בת קודם כל.
ולא, יש צורת כתיבה גם בעברית. כי קוראים את זה שונה. *קוואי* זה עם דגש על הוו, *קאוואי* זה עם דגש על הק. נכון שזאת לא מילה בעברית אבל עדיין קוראים את זה שונה, וזה למה זאת צורת כתיבה שונה.
ושיר זה שילוב של מילים ולחן, אז כן חייבת להיות משמעות. יש מילים, יש לחן, ביחד זה שיר. אז זה כן משנה. המשמעות לא חייבת להיות עמוקה ומרגשת, אבל צריכה להיות.
הם פשוט זרקו את המילה הזאת בלי שום הקשר לכלום כדי שתהיה להם מילה יפנית מוכרת. קאוואי זה חמוד. אין שום הקשר למילה חמוד בכל השיר.
ולא, יש צורת כתיבה גם בעברית. כי קוראים את זה שונה. *קוואי* זה עם דגש על הוו, *קאוואי* זה עם דגש על הק. נכון שזאת לא מילה בעברית אבל עדיין קוראים את זה שונה, וזה למה זאת צורת כתיבה שונה.
ושיר זה שילוב של מילים ולחן, אז כן חייבת להיות משמעות. יש מילים, יש לחן, ביחד זה שיר. אז זה כן משנה. המשמעות לא חייבת להיות עמוקה ומרגשת, אבל צריכה להיות.
הם פשוט זרקו את המילה הזאת בלי שום הקשר לכלום כדי שתהיה להם מילה יפנית מוכרת. קאוואי זה חמוד. אין שום הקשר למילה חמוד בכל השיר.
kiki!
את ממש מדברת שטויות אמלה לשיר לא *חייבת* להיות משמעות בשביל להקרא שיר. סבבה את לא אוהבת את השיר אבל אל תזרקי לי סתם עובדות לא נכונות חחח
ומה שכתבת לגבי העברית גם לא נכון אגב,מבחינת השפה העברית אפשר לקרוא את זה אותו הדבר בצורה שכתבתי. כשאת כותבת קאוואי אין שום דבר שאומר שהק' מודגשת חח אין חוק כזה בשפה העברית
בקיצור
גם גוצי גאנג גוצי גאנג גוצי גאנג הוא שיר
כמו שקאוואי הוא שיר
ולשיר לא חייבת להיות משמעות
כדי להיות שיר
שבת שלום לך
ומה שכתבת לגבי העברית גם לא נכון אגב,מבחינת השפה העברית אפשר לקרוא את זה אותו הדבר בצורה שכתבתי. כשאת כותבת קאוואי אין שום דבר שאומר שהק' מודגשת חח אין חוק כזה בשפה העברית
בקיצור
גם גוצי גאנג גוצי גאנג גוצי גאנג הוא שיר
כמו שקאוואי הוא שיר
ולשיר לא חייבת להיות משמעות
כדי להיות שיר
שבת שלום לך
baby של ג'סטין (טינדר) ביבר
הוא כל כך אובר רייטד, עם טונות של מעריצות מטומטמות שלא יודעות מה זה מוזיקה, אז נמחקלו שיר
הוא כל כך אובר רייטד, עם טונות של מעריצות מטומטמות שלא יודעות מה זה מוזיקה, אז נמחקלו שיר
toy
אם מישהו מחבורת השמנים רוצה לשמוע אותו סבבה כל השאר לא זה מעצבן
אם מישהו מחבורת השמנים רוצה לשמוע אותו סבבה כל השאר לא זה מעצבן
אנונימי
^^ black evil biersacks אני ממש תומכת בבחירה של השיר שלך, אבל מצטערת לבאס אותך שאם היוזרניים שלך הוא רפרנס לblack veil brides גם לך אין ככ זכות לדבר על טעם איכותי במוזיקה... תשמעי מטאל אמיתי ולא את השיט של הילדי סנטר הזה
שיר כלשהו של ג'סטין ביבר
אחד מהשירים של טיילור ובן זיני.
השתיים שבחירו בטוי אין לכם ידע במוזיקה השיר הזה היה הכי טוב וחוץ מכם ועוד אלה שלא אהבו אין לכם טעם במוזיקה
ובקשר לשאלה-שירי דודו פארוק שירים קצת מפגרים וירודים
נכון שאין ממש חוק כזה, אבל כשלשתי מילים מאוד דומות יש משמעות שונה, מקובל להגדיר צורת כתיבה ספציפית לכל אחת בשביל ההבדל.
כשכותבים קאוואי זה ברור שהדגש הוא על הק בגלל האות א. כשזה בלי א זה יותר הגיוני שהדגש על הוו.
ובסדר, תגדירי את זה כשיר. אבל שיר טוב מאופיין גם לפי המילים שלו ולא רק מנגינה. שהמנגינה תהיה פצצה מצידי, אבל אם למילים אין משמעות זה לא שיר טוב. זאת מנגינה טובה עם רעשי רקע בלי משמעות שתורמים לה.
שיר מורכב מ*מילים* ולחן, ולא רק לחן. ומשום מה הרבה אנשים שוכחים את זה. הם מתייחסים למנגינה, לקול של הזמרים, אפילו לקליפ. אבל למילים? לא. הן לא חשובות.
שיר זאת יצירת אומנות. זה כמו לשפוט ציור רק לפי בחירת הצבעים ולא לפי מה שמצוייר בו. יש ציורים שכל המטרה שלהם היא שהצבעים מביעים את מה שהמחיר התכוון, אבל לשפוט ציור לק לפי בחירת הצבעים של הצייר זה לא נכון.
זה כמו לשפוט ספר רק לפי האורך והשמות של הדמויות, ולא לפי העלילה. או רק לפי העלילה הראשית ולא לפי העלות המשמעות, שיכולות לשנות לגמרי סיפור גם אם קוראים להן "משניות". יש הבדל רציני בין ספר שמספר רק על ילד שהלך לקנות פרה בשביל חלב ומגלה שהפכה מדברת ואז נחטף על ידי שודדים, לבין ספר שמספר על ילד שאבא שלו מת במלחמה ואמא שלו חולה, ועבד חודשיים כדי לקנות את הפרה כדי שיוכל למכור חלב, ואז מגלה שהפכה מדברת ופתאום נחטף על ידי שודדים, מגלים סיפור רקע עצוב על הפרה והוא חושב שאמא שלו כנראה מתה.
לא שופטים שיר רק לפי מנגינה והקול של הזמר, כי למילים יש משקל שווה בהגדרה של שיר טוב. מי ששופט רק לפי מנגינה פשוט לא מבין את העבודה, החשיבה והאומנות מאחורי השירה. כי זאת אמנות.
ולא התרכזתי ממש המנגינה שלהם כי אני פחות מבינה בהלחנה ויותר בכתיבה. אני לא יודעת מה עומד מאחורי המנגינה שלהם כי בחיים לא הלחנתי בעצמי שיר (לא בצורה רצינית בכל אופן). אבל כן התעמקתי במילים, ואין מאחוריהן כלום.
בשיר על מישהו שמאבד את המגפיים שלו תהיה יותר משמעות מבשירים של סטטיק ובן אל. ויש אשכרה שיר כזה. על "המגפיים של ברוך" שמעת במקרה? זה שיר שמספר על מישהו שמאבד את המגפיים שלו (שזה כבר יותר משמעות מהשירים של סטטיק ובן אל), אבל הוא מלא הומור ויש בו אשכרה סיפור. והוא היה בין השירים המצליחים בתקופתו אגב.
לאנשים היום באמת לא אכפת יותר ממשמעות של מילים? לא אכפת לאנשים יותר מאומנות?
שיר זה משהו עם מילים, נכון? יש להן משקל מאוד גדול במהות של שיר, נכון? אם למילים אין משמעות, אם הן צירוף אקראי של מילים שמתחרז, איך אפשר להגדיר אותו כשיר טוב? איך אפשר להגדיר אותו כשיר בכלל?
ואני לא אומרת שאי אפשר לשמוע שיר רק כי אין משמעות למילים, אני בעצמי שומעת שירים בלי משמעות לפעמים ושירים שאני לא יודעת מה המשמעות שלהם. אבל עשו מהשירים שלהם כזה וואו כאילו השירים שלהם הם מינימום שייקספיר. טוב שלא התחילו גם ללמד אותם בבתי ספר.
כשכותבים קאוואי זה ברור שהדגש הוא על הק בגלל האות א. כשזה בלי א זה יותר הגיוני שהדגש על הוו.
ובסדר, תגדירי את זה כשיר. אבל שיר טוב מאופיין גם לפי המילים שלו ולא רק מנגינה. שהמנגינה תהיה פצצה מצידי, אבל אם למילים אין משמעות זה לא שיר טוב. זאת מנגינה טובה עם רעשי רקע בלי משמעות שתורמים לה.
שיר מורכב מ*מילים* ולחן, ולא רק לחן. ומשום מה הרבה אנשים שוכחים את זה. הם מתייחסים למנגינה, לקול של הזמרים, אפילו לקליפ. אבל למילים? לא. הן לא חשובות.
שיר זאת יצירת אומנות. זה כמו לשפוט ציור רק לפי בחירת הצבעים ולא לפי מה שמצוייר בו. יש ציורים שכל המטרה שלהם היא שהצבעים מביעים את מה שהמחיר התכוון, אבל לשפוט ציור לק לפי בחירת הצבעים של הצייר זה לא נכון.
זה כמו לשפוט ספר רק לפי האורך והשמות של הדמויות, ולא לפי העלילה. או רק לפי העלילה הראשית ולא לפי העלות המשמעות, שיכולות לשנות לגמרי סיפור גם אם קוראים להן "משניות". יש הבדל רציני בין ספר שמספר רק על ילד שהלך לקנות פרה בשביל חלב ומגלה שהפכה מדברת ואז נחטף על ידי שודדים, לבין ספר שמספר על ילד שאבא שלו מת במלחמה ואמא שלו חולה, ועבד חודשיים כדי לקנות את הפרה כדי שיוכל למכור חלב, ואז מגלה שהפכה מדברת ופתאום נחטף על ידי שודדים, מגלים סיפור רקע עצוב על הפרה והוא חושב שאמא שלו כנראה מתה.
לא שופטים שיר רק לפי מנגינה והקול של הזמר, כי למילים יש משקל שווה בהגדרה של שיר טוב. מי ששופט רק לפי מנגינה פשוט לא מבין את העבודה, החשיבה והאומנות מאחורי השירה. כי זאת אמנות.
ולא התרכזתי ממש המנגינה שלהם כי אני פחות מבינה בהלחנה ויותר בכתיבה. אני לא יודעת מה עומד מאחורי המנגינה שלהם כי בחיים לא הלחנתי בעצמי שיר (לא בצורה רצינית בכל אופן). אבל כן התעמקתי במילים, ואין מאחוריהן כלום.
בשיר על מישהו שמאבד את המגפיים שלו תהיה יותר משמעות מבשירים של סטטיק ובן אל. ויש אשכרה שיר כזה. על "המגפיים של ברוך" שמעת במקרה? זה שיר שמספר על מישהו שמאבד את המגפיים שלו (שזה כבר יותר משמעות מהשירים של סטטיק ובן אל), אבל הוא מלא הומור ויש בו אשכרה סיפור. והוא היה בין השירים המצליחים בתקופתו אגב.
לאנשים היום באמת לא אכפת יותר ממשמעות של מילים? לא אכפת לאנשים יותר מאומנות?
שיר זה משהו עם מילים, נכון? יש להן משקל מאוד גדול במהות של שיר, נכון? אם למילים אין משמעות, אם הן צירוף אקראי של מילים שמתחרז, איך אפשר להגדיר אותו כשיר טוב? איך אפשר להגדיר אותו כשיר בכלל?
ואני לא אומרת שאי אפשר לשמוע שיר רק כי אין משמעות למילים, אני בעצמי שומעת שירים בלי משמעות לפעמים ושירים שאני לא יודעת מה המשמעות שלהם. אבל עשו מהשירים שלהם כזה וואו כאילו השירים שלהם הם מינימום שייקספיר. טוב שלא התחילו גם ללמד אותם בבתי ספר.
חוץ מזה, אם זה שיר, זה אמור להתאים לאחד מסגנונות השירה האלו:
סגנונות שירה (לפי ויקיפדיה, בערך *שירה*):
בלדה - שיר המספר סיפור.
פיוט - במקור נועדו הפיוטים להחליף את נוסח הקבע של התפילות, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
מקאמה - יצירה שירית-סיפורית מגוונת, המשלבת בתוכה פרוזה מחורזת בעלת ברק רטורי ושירים שקולים[2].
שירה אפית - ז'אנר של שירה פולקלוריסטית, המגולל סיפור על חיים ומעשים של גיבור או של קבוצת גיבורים, היסטוריים או אגדיים.
שירת איגיון (נונסנס) - שירה שהיא לכאורה בשפה מובנת ותקנית, אך בעצם אין לה משמעות או שהמשמעות אינה הגיונית או אפשרית; היא יכולה להכיל סתירות, הברקות, מוזרויות וגם שטויות. ניתן למצוא כי מחוללי שירים אוטומטיים, מפיקים שירים איגיוניים [3] [4].
שירה לירית - שירה המביעה רגש או רגע חולף מנקודת מבט אישית של הפרט.
שיר תיאורי - יצירות העוסקות בתיאורי טבע, נופים, עצמים, מראות ונופים קונקרטיים, שאינם דימויים למצבי נפש, אלא מציגים את "הדבר עצמו".
שירה מודרנית - סגנון שירה שהחל להתפתח בתחילת המאה ה-20, ושבר מוסכמות ותבניות קלאסיות מקובלות, כרבים מזרמי האמנות במאה ה-20.
שירה פוליטית - שירה שמנסה באופן ברור לשנות את דעת הקהל בנוגע לנושאים שאינם קשורים באמנות על פי רוב בנושאים חברתיים ומדיניים.
אימג'יזם - ז'אנר שירה שדגל בתיאורים פשוטים של הדברים עצמם, בשפה חדה וחסכונית ככל האפשר ושיאו בין השנים 1912 ל-1917. האימג'יזם חתר נגד השירה הרומנטית ושפת הפואטיקה המצועצעת של תקופתו.
אקספרסיוניזם
הרמטיזם
אקמאיזם - זרם בשירה הרוסית, שניסה להשתחרר מזרם השירה הסימבוליסטית המעיק, המעורפל והמיסטי במידה רבה, זרם ששלט תקופה ארוכה בשירה הרוסית בפרט ובשירה האירופית בכלל. שירה זו התאפיינה בדיבור ישיר ומאופק, תוך שימת דגש על מילה בודדת.
סימבוליזם
שירה ביטניקית
שירה מקראית
שירת ימי הביניים של יהדות ספרד
שירת יהדות תימן
שירת הקודש של ביתא ישראל
סגנונות שירה (לפי ויקיפדיה, בערך *שירה*):
בלדה - שיר המספר סיפור.
פיוט - במקור נועדו הפיוטים להחליף את נוסח הקבע של התפילות, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
מקאמה - יצירה שירית-סיפורית מגוונת, המשלבת בתוכה פרוזה מחורזת בעלת ברק רטורי ושירים שקולים[2].
שירה אפית - ז'אנר של שירה פולקלוריסטית, המגולל סיפור על חיים ומעשים של גיבור או של קבוצת גיבורים, היסטוריים או אגדיים.
שירת איגיון (נונסנס) - שירה שהיא לכאורה בשפה מובנת ותקנית, אך בעצם אין לה משמעות או שהמשמעות אינה הגיונית או אפשרית; היא יכולה להכיל סתירות, הברקות, מוזרויות וגם שטויות. ניתן למצוא כי מחוללי שירים אוטומטיים, מפיקים שירים איגיוניים [3] [4].
שירה לירית - שירה המביעה רגש או רגע חולף מנקודת מבט אישית של הפרט.
שיר תיאורי - יצירות העוסקות בתיאורי טבע, נופים, עצמים, מראות ונופים קונקרטיים, שאינם דימויים למצבי נפש, אלא מציגים את "הדבר עצמו".
שירה מודרנית - סגנון שירה שהחל להתפתח בתחילת המאה ה-20, ושבר מוסכמות ותבניות קלאסיות מקובלות, כרבים מזרמי האמנות במאה ה-20.
שירה פוליטית - שירה שמנסה באופן ברור לשנות את דעת הקהל בנוגע לנושאים שאינם קשורים באמנות על פי רוב בנושאים חברתיים ומדיניים.
אימג'יזם - ז'אנר שירה שדגל בתיאורים פשוטים של הדברים עצמם, בשפה חדה וחסכונית ככל האפשר ושיאו בין השנים 1912 ל-1917. האימג'יזם חתר נגד השירה הרומנטית ושפת הפואטיקה המצועצעת של תקופתו.
אקספרסיוניזם
הרמטיזם
אקמאיזם - זרם בשירה הרוסית, שניסה להשתחרר מזרם השירה הסימבוליסטית המעיק, המעורפל והמיסטי במידה רבה, זרם ששלט תקופה ארוכה בשירה הרוסית בפרט ובשירה האירופית בכלל. שירה זו התאפיינה בדיבור ישיר ומאופק, תוך שימת דגש על מילה בודדת.
סימבוליזם
שירה ביטניקית
שירה מקראית
שירת ימי הביניים של יהדות ספרד
שירת יהדות תימן
שירת הקודש של ביתא ישראל
הייתי מוחקת במקום את הערוץ של בן זיני וטיילור
טודו בום (אםהיה אפשר למחוק יותר אז את כלהשירים של סטטיק ובן אל)
באותו הנושא: