אני לא מפסיקה לבכות פשוט נמאס לי

לא נעים לי להיות אצל אבא שלי . עם אמא שלי הכי כיף לי בעולם אבל אחותי הקטנה אגואיסטיצ וממש מפונקות אז קשה לגור איתה מבלי שהביצ יראה זוהמה . אין לי חברים . אחותי הגדולה לא תהיה איתי במשך שנה . אני לא מלסיקה לבכות כבר ונמאס לי אני לא יודעת כבר מה לעשות מה עשיתי שכל זה מגיע לי . אני כל פעם עוברת דברים כאלה ומוכיחה לעצמ שאני חזקה ושהכל בסדר ואני כבר לא יכולה להגיד את זה לעצמי קשה לי ונמאס לי. זה נראה פשוט להרבה אנשים ואשכרה הייתה פה מקודם ילדה שבכתה שלא קנו לה אדידס למה מה כבר קרה ?! נשבר לי כבר
אני כותבת את זה ובוכה

ואני חייבת לומר . אין לי שום מחשבות אובדניות אני אפילו לא קרובה ללחשוב על זה אבל פשוט קשה לי וכבר ניסיתי לעשות הכל כדי לשנות דברים אבל אני פשוט לא מסוגלת יותר