14 תשובות
מחר.
לא לשתות.
פיכס.
חבל על הגרון.
להביא אותה לבצפר ולחלק עם כל החברים
עכשיו, לא צריך לחכות לרגע האחרון
רצוי שעכשיו
אני מקווה שאת/ה צוחק/ת. אם לא אז אני ממליץ לך (בלי להעליב) להתייעץ עם פסיכולוג.
מוקדם ככל האפשר
עד מחר בבוקר המשטרה תגיע
אנונימית
את/ה מתכוון/נת לכך ברצינות ?
נראה לי שהוא מתכוון בגלל בית הספר...
אנונימית
היי,

אני קוראת ומקווה כל כך שלא פגעת בעצמך...

אני מתארת לעצמי שאולי החזרה ללימודים, מחזירה גם בעוצמה גדולה, את הכאבים וההתמודדויות הקשות, בין אם כאלו שקשורות ללימודים עצמם או כאלו שקשורות לאנשים בבית הספר... כך או כך אני מבינה שזה יוצר עבורך מצוקה גדולה ובלתי נסבלת שגוזלת את הכוחות והתקווה, עד כדי כך שנדמה שהדרך היחידה שנותרה היא לשים סוף לחיים שלך...

ולצד זאת, אני גם שומעת (ומקווה) שיש פה קול שמהסס, קול של חיים בתוכך שנאבק ובחר לשתף כאן אמש משהו מהמצוקה שאת מרגישה, שמנסה בכל הכוח לשמור ולהגן עלייך מפני צעד ממנו אין דרך חזרה, ולגייס עזרה, לא בהחלטה מתי לעשות את הצעד, אלא דווקא למצוא את הסיבות והאנשים שיעזרו לך שלא לעשות אותו...

יקרה, אני מאוד מאוד דואגת לך ומאוד רוצה לנסות לעזור. אני מתנדבת באתר שנקרא סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). יש לנו צ'אט אישי ואנונימי לגמרי, דרכו אפשר להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים. מאוד נשמח לשמוע ממך, להקשיב, לתמוך ולנסות לעשות כל מה שנוכל כדי לסייע ולהקל... אם תרצי, שעות הפעילות שלנו הן כל ערב (חוץ משישי) בין תשע לחצות, באתר: https://sahar.org.il/.
שלך מכל הלב,
מתנדבת סה"ר
סהר תמיכה ^
זאת הייתה בדיחה..
עכשיו קל