20 תשובות
אני מבינה אותך לגמרי...
לנסות להתחבר, לבקש ממישהו שיצלם אותך...
אני לא הצטלמתי וזה לא ממש מפריע לי...
לנסות להתחבר, לבקש ממישהו שיצלם אותך...
אני לא הצטלמתי וזה לא ממש מפריע לי...
להתחיל להתחבג להשתלב וזה לא להתבייש
שואל השאלה:
לא הקטע של הלהצטלם, הקטע שכולם באים ויש להם לפחות מישהו אחד שיבוא ויעשה להם תמונה לפחות חבר אחד שיש להם שוואלה יבוא לעזור להם במשהו ולי אין אפילו את זה
לא הקטע של הלהצטלם, הקטע שכולם באים ויש להם לפחות מישהו אחד שיבוא ויעשה להם תמונה לפחות חבר אחד שיש להם שוואלה יבוא לעזור להם במשהו ולי אין אפילו את זה
אנונימית
הכל בסדר. חברים זה לא הכל בחיים הם הולכים ובאים תתמקדי בלימודים ויהיה בסדר, מבינים את זה בגילאים יותר מאוחרים אבל עדיין אני גם לא מצטלמת בתחילת שנה וזה סתם תמונה לא קריטי
תכירי חברים , תחייכי, תיהיי נחמדה ופתוחה עם אנשים
מבינה אותך לגמרי
אני דווקא אוהבת תמיד את ההתחלה החדשה של השנה, לא בגלל החזרה לבצפר אלא כי זאת התקופה שכנראה תהיה הכי רגועה בשנה, שכל הכיתה מתגבשת מחדש (גם אם אין לי חברים טובים ספציפיים מהם)
מה שמפחיד אותי זאת הידיעה שגם אם הכי לא בא לי ללכת מחר לבצפר אין לי ברירה. לא כי חוק חינוך חובה וכל זה, אלא כי הזמן עובר ואין לנו שום דבר לעשות נגד זה, ואני אצטרך להתחיל את השנה הזאת מתישהו, גם אם אני מפחדת.
אני דווקא אוהבת תמיד את ההתחלה החדשה של השנה, לא בגלל החזרה לבצפר אלא כי זאת התקופה שכנראה תהיה הכי רגועה בשנה, שכל הכיתה מתגבשת מחדש (גם אם אין לי חברים טובים ספציפיים מהם)
מה שמפחיד אותי זאת הידיעה שגם אם הכי לא בא לי ללכת מחר לבצפר אין לי ברירה. לא כי חוק חינוך חובה וכל זה, אלא כי הזמן עובר ואין לנו שום דבר לעשות נגד זה, ואני אצטרך להתחיל את השנה הזאת מתישהו, גם אם אני מפחדת.
אני מבינה אותך לגמריי
תמיד ביום הראשון ללימודים הייתי יושבת בסיפרייה של הבית ספר כי פחדתי להיכנס לכיתה.. יותר ביישנית ממני לא הייתם פוגשים..
ראו אותי ואף אחד לא בא לשאול מה קורה
הייתי יושבת שם עד שהמחנכת הייתה רואה אותי.. הספרנית ניסתה לעזור אבל גם הבינה אותי ולא משכה אותי ולא הודיעה לאף אחד
הייתי ככה עד כיתה י.. עד ששינו את הכיתות ומצאתי עוד מישהי כמוני
בימינו הילדים פשוט חרא..
אני בטוחה שיש עוד ילדים כמוך בשכבה שמפחדים ואת יכולה לנסות להתחבר אליהם... בכל כיתה חייב להיות לפחות 1 נורמאלי
פשוט תאספי טיפה עומץ, תיכנסי לכיתה, תתפסי מקום, ותסתכלי אם יש עוד מישהו כמוך ^.^
אני בטוחה שהכל יסתדר חחח מניסיון
בהצלחה וסורי על החפירה =)
תמיד ביום הראשון ללימודים הייתי יושבת בסיפרייה של הבית ספר כי פחדתי להיכנס לכיתה.. יותר ביישנית ממני לא הייתם פוגשים..
ראו אותי ואף אחד לא בא לשאול מה קורה
הייתי יושבת שם עד שהמחנכת הייתה רואה אותי.. הספרנית ניסתה לעזור אבל גם הבינה אותי ולא משכה אותי ולא הודיעה לאף אחד
הייתי ככה עד כיתה י.. עד ששינו את הכיתות ומצאתי עוד מישהי כמוני
בימינו הילדים פשוט חרא..
אני בטוחה שיש עוד ילדים כמוך בשכבה שמפחדים ואת יכולה לנסות להתחבר אליהם... בכל כיתה חייב להיות לפחות 1 נורמאלי
פשוט תאספי טיפה עומץ, תיכנסי לכיתה, תתפסי מקום, ותסתכלי אם יש עוד מישהו כמוך ^.^
אני בטוחה שהכל יסתדר חחח מניסיון
בהצלחה וסורי על החפירה =)
זה בסדר מלא מפחדים, גם אני
אבל יהיה בסדר תנסי השנה להכיר חברים ולהיות פתוחה יותר
אבל יהיה בסדר תנסי השנה להכיר חברים ולהיות פתוחה יותר
איזה אהבלים
מה הקטע?!
#סלפי_שנה_חדשהה
מה הקטע?!
#סלפי_שנה_חדשהה
מבינה אותך ככ
מבינה אותך תשלחי הודעה
רשמת תרגשות שלי ככ
מבינה אותך גם אני מרגישה לבד השנה הזאת אני מרגישה שכולם התרחקו ממני :/
אנונימית
מבינה אותך..
אני בול כמוך. זה יישמע כל כך נוראי מה שאני אומרת, אבל אם את לא רוצה להיות לבד, תצטרכי לדעת להשתלב. גם אני מנסה, הלוואי וכולם היו חברים של כולם. אם תרצי, אני אהיה חברה שלך חח
עריכה: וואו זה נשמע מפגר וילדותי מה שכתבתי, הלוואי והייתה לי דרך להעלות לך את המצב רוח. אבל אל תדאגי, יהיה בסדר:)
עריכה: וואו זה נשמע מפגר וילדותי מה שכתבתי, הלוואי והייתה לי דרך להעלות לך את המצב רוח. אבל אל תדאגי, יהיה בסדר:)
אנונימית
אני גם ממש מפחד אני מתחיל מחק בית ספר חדש ולא מכיר שם אפחד איזה לחץ
אנונימי
זה בית ספר חדש?
אני מרגיש דומה אשמח אם תדברי איתי בפרטי
חח
מזכירה לי את עצמי... זה למה אני לא מתגעגע לבית ספר אפילו אחרי 4 שנים... שנאתי שם את כולם.
וטיפ ממני? תמיד תפגיני ביטחון ותהיי מי שאת ואל תעשי באמת חשבון לאחרים. אנשים נמשכים לאלה ששמים פס ולא אכפת להם מאף אחד ומשום דבר ואלה שמפגינים תמיד ביטחון אבל ביטחון בקטע טוב של להיות חברותית ותמיד לחייך ולהיות באנרגיות.
אני ככה אבל פשוט לא היו לי הרבה חברים מבחירה אני לא אהבתי שם את רוב הילדים...
מזכירה לי את עצמי... זה למה אני לא מתגעגע לבית ספר אפילו אחרי 4 שנים... שנאתי שם את כולם.
וטיפ ממני? תמיד תפגיני ביטחון ותהיי מי שאת ואל תעשי באמת חשבון לאחרים. אנשים נמשכים לאלה ששמים פס ולא אכפת להם מאף אחד ומשום דבר ואלה שמפגינים תמיד ביטחון אבל ביטחון בקטע טוב של להיות חברותית ותמיד לחייך ולהיות באנרגיות.
אני ככה אבל פשוט לא היו לי הרבה חברים מבחירה אני לא אהבתי שם את רוב הילדים...
ואפילו אם לא יהיו לך חברים בבית ספר זה לא סוף העולם את יודעת את עוד צעירה ויהיו לך עוד הרבה מסגרות שונות בחייך שתכירי בהם חברים על בטוח ותשתלבי אני אומר לך מניסיון שבית ספר זה ממש לא הכל בחיים.
באותו הנושא: