אז ככה אני וחברה שלי רבנו אני רוצה שתגידו מי אתם חושבים שצודקת (המשך בפירוט)

(התחלנו בצפר לפני שבוע) שתינו כרגע בכיתה י"א, רק ההבדלים בנינו שאני לוקחת מלא מקצועות 5 יחידות והיא לוקחת הכל 3. כל יום אני מגיעה הביתה ב4, אוכלת צהריים, מכינה ארוחות ערב לאחים שלי (3 אחים) ואז עד 11 בלילה עושה שיעורים (בערך 6 שעות), ובהפסקות גומרת את מה שלא הספקתי בבית.
עכשיו לפני ההפסקה היינו בשיעור ביחד (ואחרי ההפסקה היה לי פיזיקה 5 יחידות ואז בוחן במתמט של 5 יחידות) והייתי חייבת בהפסקה להספיק לסיים ללמוד את החומר בגלל שלא הספקתי בבית כי היה לי גם עבודה להגשה באנגלית ובוחן בהיסטוריה וכו. הגאונה הלכה 2 דקות לפני סוף השיעור לשירותים (לא ידעתי שהיא הלכה, הנחתי שהיא הלכה לשבת עם חברות אחרות שלה כי היא ידעה שהייתי צריכה ללמוד בהפסקה) אז יצאתי מהכיתה והתחלתי ללכת לכיתת חשבון. בדרך ראיתי אותה והיא אמרה שהיא השאירה את התיק בכיתה וכשחזרנו הכיתה הייתה נעולה. היא התחילה לומר לי לבוא איתה לחפש את המורה שתפתח את הכיתה כי היא לא סיימה את השיעורי בית שלה בבית (כי היא הייתה עסוקה בלראות טלויזיה) ואמרתי לה שנחכה למורה ליד הכיתה ובנתיים אני חייבת להמשיך ללמוד לבוחן. היא התחילה להתעצבן ולומר שאני חושבת רק על עצמי והיא גם צריכה לעשות שיעורים ואיזה חברה אני שלא עוזרת לה למצוא את המורה שתפתח את הכיתה, וכעסתי עלייה ואמרתי לה שהיא בכלל לא מבינה איזה לחץ יש לי. היא התחילה לצעוק עליי ולומר שאם זה היה קורה לי היא הייתה עוזרת לי. בסוף כן עזרתי לה (במקום ללמוד לבוחן). אחרי שמצאנו את המורה והיא פתחה את הכיתה וחברה שלי הביאה את התיק היא התחילה להתנצל ולומר שלפעמים היא קצת אגואיסטית וסליחה שהיא צעקה עלי.
אני אמרתי לה שאני סולחת לה, אבל אני עדיין מרגישה שאני קצת כועסת עליה, כי עכשיו יכול להיות לי ציון יותר נמוך בבוחן. לדעתכם זה מוצדק שאני כועסת עליה? או שאתם חושבים שהיא צדקה ובתור חברה במקום לשבת וללמוד ולחכות למורה שתחזור הייתי צריכה לעזור לה לחפש אותה?