האם מציאות של דתות אחרות אמורה להטיל ספק באמיתות היהדות, חס ושלום? - קישור מצורף

רבים מן הכופרים מתנגדים לטענה של פסקל (שמי ששומר את המצות רק לו יש את הסיכוי להרוויח, ומי שאינו שומא מצוות אין לו מה להרוויח בכל מקרה, אלא יש לו רק מה להפסיד ובגדול) בגלל ריבוי הדתות. טענתם אינה טענה, כי קודם כל הוויכוח (למרות שאין מקום לוויכוח הזה) על מציאות ה' יתברך, ורק אחרי זה נשאר לברר מה הדת הנכונה. זה כבר שלב שני. להוכיח שהנצרות והאסלאם הן שקר - זה לא בעיהף כי גם הן מודות שקיבלנו את התורה בהר סיני (כי אי אפשר להכחיש דבר שקרה לכל העם), אלא שהק"בה ביטל את מצוותיה וכרת ברית אחרת עם עמים אחריפ. כדי לסתור את הטענה הזאת - מספיק להראת מספוק מפורשים מתוך התנ"ך, שמצוות התורה הן לכל הדורות וכן שהקב"ה לעולם לא יעזוב אותנו ולא יחליף אותנו בשום עם אחר. בגלל שאותן דתות אמורות להאמים בתנ"ך (כי בלי זה אין שום בסיס לאמונתם) - הן אמורות להודות בזה ומוכח מפה שהן דתות שקר. אני כבר לא מדבר על האלמנטים של עבודה זרה בשיתוף שיש בנצרות, שזה גם לא בעיה להוכיח שזה נגד התורה. שאר הדתות - אין שום עניין להתעסק איתן, כי זה ברור שזה מוזר לעבוד אלילים.