2 תשובות
אני ממש ככה.הבריאות הנפשית שלי נהרסה לחלוטין בגלל שלושה ימים דביליים.
אני מסכים איתך בכל מילה
אני רק רוצה שהשנה תיגמר (כיתה יב)
זה קורה לי כל שנה.
בחופש הגדול אני נהנית ואני בסדר.
איך שאני מגיעה לכיתה אני הופכת למישהי שאני בכלל לא מכירה.
אני יותר עצבנית אני יותר עצובה אני יותר מתוסכלת מתמיד. (כאילו אני במחזור אבל כל השנה)
אני בכיתה יב ואני מרגישה שאני חוזרת על כיתה ז שוב ושוב ושוב כל שנה.
אני צריכה להוכיח את עצמי. את הידע שלי. אני נמדדת לפי מה שאני יודעת. אין לי מילה בשינויים של הבית ספר אם זה להוריד אותי מ4 ל3 יחל מתמטיקה על היום השני של הלימודים או לצעוק עליי לשבת ולא לדבר בזמן שחצי כיתה צורחת ליד האוזן של המורה.
אני קמה כל בוקר מתוסכלת שאני לא רוצה ללכת לבית ספר ואני לא רוצה ללמוד ואני לא רוצה לנסות שום דבר.
במיוחד שאני צריכה לעבוד פי כמה מכל אחד אחר.
אני כבר מוצאת את עצמי בבעיות של ילדים אחרים ורבה את המלחמות שלהם על דברים שעושים להם מרוב שאני לא יכולה לשבת שם וללמוד אז זה כל מה שהראש שלי חושב עליו.
לבוא כל יום לבית ספר עם כאב בטן ועצבים ורק מחכה לחזור הביתה וללכת לישון כי באלי שהכל ייגמר.
בחופש הגדול אני נהנית ואני בסדר.
איך שאני מגיעה לכיתה אני הופכת למישהי שאני בכלל לא מכירה.
אני יותר עצבנית אני יותר עצובה אני יותר מתוסכלת מתמיד. (כאילו אני במחזור אבל כל השנה)
אני בכיתה יב ואני מרגישה שאני חוזרת על כיתה ז שוב ושוב ושוב כל שנה.
אני צריכה להוכיח את עצמי. את הידע שלי. אני נמדדת לפי מה שאני יודעת. אין לי מילה בשינויים של הבית ספר אם זה להוריד אותי מ4 ל3 יחל מתמטיקה על היום השני של הלימודים או לצעוק עליי לשבת ולא לדבר בזמן שחצי כיתה צורחת ליד האוזן של המורה.
אני קמה כל בוקר מתוסכלת שאני לא רוצה ללכת לבית ספר ואני לא רוצה ללמוד ואני לא רוצה לנסות שום דבר.
במיוחד שאני צריכה לעבוד פי כמה מכל אחד אחר.
אני כבר מוצאת את עצמי בבעיות של ילדים אחרים ורבה את המלחמות שלהם על דברים שעושים להם מרוב שאני לא יכולה לשבת שם וללמוד אז זה כל מה שהראש שלי חושב עליו.
לבוא כל יום לבית ספר עם כאב בטן ועצבים ורק מחכה לחזור הביתה וללכת לישון כי באלי שהכל ייגמר.
5 בספטמבר 2018, 03:56