אתאיסטים-אמרתם פעם משהו מתחכם למורה שלכם בתנך?אם כן מה

לא, כי אני רוצה לשרוד את השנה הזו.
גם אם כן, אני מתייחס לזה כהגדה / סיפור.

לא
מנסה לעבור את השנה.

לא תנך זה משהו הסטורי
פשוט מתעלמים מהשטויות על אלוהים ולומדים על שלומה זה הכל

לא, אין טעם להתווכח עם בן אדם שהדעה שלו מקובעת. למרות שתכלס המורה הנוכחית שלי לא דתיה אבל בסידר.

הייתי רוצה אבל לא. פעם הייתי אוהב לריב עם ילדים על אתאיזם וזה אבל עכשיו אין לי כוח כי זה כבר מטומטם..

אני אפטאיסטית וכל הזמן התווכחתי איתו על התנך, לרוב לא מבחינת אם אלה סתם סיפורים או משהו שאלוהים ציווה עלינו וכל זה אלא על המשמעיות שכתובות שם (למרות שהיו לי כמה חיכוכים שהיו קרובים לזה אבל שוב אני אפטאיסטית אז זה לא באמת מעניין אותי). הוא החשיב אותי כאתאיסטית וצחק על זה שאמרתי לו שאני אפטאיסטית אבל תכלס הוא כל הזמן אמר לי שאני יכולה לחקור את התנך והפסיק דיונים שלי איתו כי הוא חשב שאף אחד אחר לא מבין אותם. בסופו של דבר הוא הגיש אותי על 100 וההערכה חלופית שלי הייתה 100 (קיבלתי בבגרות עצמה 94 ובשכלול הסופי זה יצא 97) אז זה מאוד תלוי במורה שלך. אני מציעה לך להכיר אותו קודם לפני שאת מתחילה להתווכח איתו.

אני לא אתאיסטית אבל אני לא מבינה מה צריך להתחכם...פשוט תתייחס לזה כמו אל ספרות
והמורה שלי לתנך בעצמה אתאיסטית ככה שזה לא סותר..
וסתם שתדע שזה ממש תינוקי שאתה נותן פרח לתשובות שמוצאות חן בעיניי ההשקפה שלך-זה רק מראה שאתה עצמך מקובע. ולא אני ממש לא מעוניינת בפרח שלך.